אחרי עונת הנפל של שנה שעברה הבטיחו במכבי ת"א שלא עוד. נראה היה שאחרי עונה שחונה כזו אין לאן לרדת ובעקבות כך תקציב שיא גויס ורכש נוצץ הובא, כדי להשכיח את מה שהיה.
כשמסתכלים על מה שקורה העונה במכבי ת"א מסתבר שאפשר עוד לשקוע. אנחנו בתחילת 2017 ובמכבי עומד על הקווים מאמן רביעי, כשהתוצאות לא מזהירות בלשון מעודנת.
חמשיה ניצחונות בלבד ומקום בתחתית טבלת היורוליג, כאשר אתמול הגיע השיא כשהצהובים עברו את נס ציונה מהליגה השניה בקושי רב ועם הרבה עזרה מהשופטים, שהושעו משיפוט בגלל הטעויות שלהם.
אם בעמדת המאמן יש שינוי כל ארבע דקות ולא קורה דבר, סימן שהבעיה עמוקה הרבה יותר. כעת אין לשחקנים מה ומי שייגן עליהם אחרי התוצרת שהם מביאים במגרש.
במכבי נבנה סגל לא מאוזן, עמוס מדי בעמדות הגארדים, דליל מדי בשחקני פנים, ולכן ההיררכיה לא ברורה וניראה שאיש כישר בעיניו יעשה. הפנים ההמומות של המאמן איינארס באגאצקיס אחרי המשחק בנס ציונה אמרו הכל. לקח לו כמה ימים להבין לאן היגיע וכשהבין הוא ניראה חסר אונים.
במכבי צריכים להבין שאם הזעזועים בעמדת המאמן לא עזרו, עכשיו יש רק כתובת אחת והיא השחקנים. זה הרגע לעשות מעשה.
לפעמים פחות זה יותר, ושחרור שחקן או שניים יכול להעביר מסר חד לשחקנים, וישחרר את הפקק בהרכב העמוס של הקבוצה. דבר אחד בטוח - גם בלי שחקן או שניים מכבי לא תוכל להיראות פחות טוב. עכשו כבר באמת אין לרדת.
ובינתיים, הדבר האחרון שמכבי היו צריכים עכשיו זה את דיוויד בלאט והקבוצה הרעבה שלו דרושפקה. בטוח שגם שם מבינים שיש להם כאן הזדמנות גדולה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
