שנת 2016, שמסתיימת בעוד יומיים, עמדה בסימן תפניות משמעותיות במזרח התיכון, ואת השפעתן נראה גם בשנה הבאה. ההחלטה האסטרטגית של רוסיה להתערב בלחימה נגד האופוזיציה הסורית הביאה לניצחון הקואליציה התומכת באסד בעיר חאלב. ניצחון זה מבטיח את שרידותו של אסד ואת האפשרות שלו לשוב ולהשתלט על חלקים נוספים במדינה. רוסיה מטפחת את קשריה באזור גם עם מדינות נוספות ובראשן מצרים, אשר לנוכח חולשת ממשל אובאמה הופכת לגורם המרכזי בעיצוב עתידו של המזרח התיכון.
2016 מסמלת, להערכתי, את תחילת קיצה של המדינה האיסלאמית. בעיראק איבד דאעש חלקים ניכרים מהשטחים שהיו בשליטתו, בעודו מנהל קרב עיקש על המוקד החשוב ביותר שלו בעיר מוסול. גם בסוריה ספגה המדינה האיסלאמית מפלות מידי הכוחות הכורדיים וכוחות אופוזיציה סוריים הנתמכים בכוחות טורקיים, והיא נערכת למערכה המכריעה על בירת הח'ליפות א־רקה.
בטורקיה הצליח הנשיא ארדואן לסכל ניסיון הפיכה, שבעקבותיו הוא פועל בנחישות לחיסול כל מוקדי האופוזיציה בארצו ולביסוס מעמדו כשליט הכל־יכול של המדינה. טורקיה מבססת את מעמדה במזרח התיכון כגורם כוח חשוב וכוחות טורקיים מעורבים בלחימה בסוריה ובעיראק. טורקיה גם הקימה לראשונה בסיסים צבאיים מחוץ לגבולותיה, בקטאר ובסומליה. טורקיה ממשיכה לתמוך בתנועת האחים המוסלמים, בעיקר במצרים ובחמאס, ובשל כך מצויה בעימות חריף עם משטרו של א־סיסי.
שנת 2016 תיזכר כאחת מהמוצלחות בהיסטוריה של הרפובליקה האיסלאמית. בעקבות הסכם הגרעין יצאה איראן מבידודה הכלכלי והמדיני, בזמן שבעיראק ובסוריה נוחלים בעלי בריתה של איראן הצלחות המשרתות את האינטרסים שלה. איראן גם מנהלת מערכה נגד ערב הסעודית בתימן באמצעות המורדים החות'ים השיעים, הנתמכים על ידה. הצלחה בזירה זו עלולה לתת לאיראן שליטה על מצרי באב אל־מנדב האסטרטגיים. בשל כל אלה, איראן קרובה מאי פעם להשגת הגמוניה אזורית.
המחנה הסוני המתון, בהובלת ערב הסעודית ומצרים, מצוי בעימות קשה הן מול השאיפות האיראניות להגמוניה אזורית והן מול ארגוני הטרור דאעש ואל־קאעידה. בתחילת השנה הסתמנה מגמה של פיתוח ברית אסטרטגית בין מצרים לערב הסעודית, אולם החל מאוקטובר התפתח משבר בין המדינות על רקע תמיכת מצרים בגישתה של רוסיה למלחמה בסוריה, העומדת בניגוד לעמדה הסעודית הדורשת את סילוק אסד. כתוצאה מהמשבר נחלש משמעותית הציר הסוני המתון.
ערב הסעודית ומדינות המפרץ חשות כי ממשל אובאמה נטש אותן בעימות מול איראן וכי לא יוכלו להתבסס על המטרייה הביטחונית שסיפקה להן ארה"ב בעבר. לצרות של המחנה הסוני המתון יש להוסיף גם את המשבר הכלכלי הקשה של מצרים ואת חולשתה הכלכלית של ערב הסעודית.
נראה כי שנת 2017 תעמוד בסימן חיסולה הטריטוריאלי של הח'ליפות האיסלאמית בעיראק ובסוריה, אך גם בהמשך ההתמודדות האזורית והגלובלית עם הטרור האיסלאמי של הארגון ומקביליו. רוסיה תהיה זו שתכתיב במידה רבה הסדר עתידי בזירה הסורית, אך יהיו אלה משטר אסד, איראן וחיזבאללה אשר ייהנו מפירותיו. להצלחות הציר האיראני עלולות להיות השלכות שליליות על הנעשה בגבולה הצפוני של מדינת ישראל, והמחנה הסוני המתון ימשיך לסבול מחולשה כלכלית ומפילוגים פנימיים אשר יחלישו את יכולתו להתמודד עם שאיפות ההגמוניה האיראניות.
לנוכח המציאות המורכבת המאפיינת את המזרח התיכון והעולם הערבי, נראה כי גם בשנת 2017 הסכסוך הישראלי־פלשתיני לא יעמוד בראש סדר הקדימויות בפתרון המשברים במזרח התיכון.
לא ברור מה תהיה המדיניות של הממשל החדש בראשות הנשיא הנבחר טראמפ בסוגיות המזרח התיכון. ואולם, אין ספק כי רק ארה"ב יכולה לשנות חלק מהמגמות שתוארו לעיל, ולפיכך עם תחילת שנת 2017 כל העיניים מופנות לוושינגטון.
הכותב הוא מנהל המחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) במרכז הבינתחומי הרצליהטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו