ממשלת ישראל החליטה השבוע על הקמת ועדת שרים שתבחן דרכים להחזיר את השפיות לדמוקרטיה הישראלית, על ידי ביטול האיסור על שרי הממשלה לבצע מינויים פוליטיים לתפקידים בכירים בביורוקרטיה הציבורית. מאחורי המהלך עומדים טיעונים הגיוניים, אולם זה כנראה לא ימנע מהברנז'ה, בתגובה פבלובית, לשפוך אש וגופרית על המהלך, מבלי לאפשר דיון ענייני, לוגי ומוסרי בו.
אבל כל מי שמחשיב עצמו כאדם חושב וכאיש הגון, צריך לקוות שהוועדה לא תירתע מרעשי ה"עליהום" בדרכה לתקן עוול ואיוולת שנוצרו כאן בשנים האחרונות על ידי משיחי שקר מקומיים. אלה הכתירו עצמם כלוחמים בשחיתות ציבורית ובדרך שפכו את התינוק עם המים ויצרו, אולי בלי משים, עיוות נוראי בסדר החברתי הנכון והתקין בדמוקרטיה נורמלית וקונבנציונלית.
ראוי להדגיש וחשוב לדעת: מינויים פוליטיים בשירות הציבורי הם אבן יסוד בדמוקרטיה תקינה. תופעת המינויים מוכרת בארה"ב ובאירופה. אלפי בעלי תפקידים יניחו בקרוב מכתבי התפטרות על שולחן הנשיא טראמפ, בצרפת מתחלפת מחצית מהפקידות הבכירה בתוך שנתיים מחילופי השלטון, והדוגמאות עוד רבות. במינויים הפוליטיים יש היגיון פוליטי, חברתי, כלכלי, ציבורי, ביורוקרטי ודמוקרטי מוצק ונכון.
מינויים פוליטיים הם חלק מתרבות פוליטית שרואה חשיבות מרכזית בשיתוף כל חלקי העם בתהליך הפוליטי ובשליטה הפוליטית. זוהי מהותה של הפוליטיקה העממית, הפוליטיקה של ההמון.
בדמוקרטיית המונים כזאת יגדלו הסיכויים שגם מי שזכתה בשעתו לכינוי "מסעודה משדרות" תוכל לכהן כדירקטורית בחברות ציבוריות. הפיכת שדרה רחבה של אזרחים טובים ומוכשרים לפסולי כהונה בתפקידים ציבוריים, עקב "זיקה פוליטית" לשר הממונה, הורסת מוטיב מרכזי במשחק הפוליט־ דמוקרטי.
מינוים של פעילי שטח פוליטיים - ואפשר שלא יהיו רואי חשבון או עורכי דין - לתפקידים ציבוריים מתעל את הכעס של העם נגד שלטון האליטות המסורתי לאפיקי שותפות במקום לאפיקי עימות. גישה כזו תורמת ליציבות הדמוקרטיה, מכיוון שהיא משחררת קיטור אצל אלו שלא נולדו נסיכים ולא קיבלו את ההזדמנות, או נאסר עליהם, לתפוס מקום קרוב לשולחן האוכל.
אז מי מפחד מהמינויים הפוליטיים? חוששים אלו שעלולים לאבד את כיסאם מסביב לשולחן העוגה הלאומית. אלו שבטוחים כי נמשחו בשמן המשחה כבר מיום הולדתם.
קחו, לדוגמה, את הקמת נבחרת הדירקטורים של החברות הממשלתיות. מדובר בקבוצה אליטיסטית, שלא מרצון הפכה להיות כלי בידי חסידי הסדר האנטי־דמוקרטי. הנבחרת הזאת היא ביטוי של עיוות ואיוולת הפוגעים בממשל דמוקרטי תקין. הנבחרת היא ביטוי של יצירת אליטה משיחית, שתובעת לעצמה את הזכות לנהל את החברות הממשלתיות, כאילו אין נבחרים בעולם וכאילו כל מה שיש על השולחן בחברות הציבוריות הם רק מאזנים ודו"חות של רווח והפסד. לגישה חנוונית כזאת אין מקום בדמוקרטיה שפויה. צריך לקוות שהוועדה החדשה תתקן זאת.
לטעמי, הממשלה פעלה באומץ, וכנראה גם על אפם וחמתם של בורים מצד אחד ובעלי אינטרס רע מצד אחר. צריך לקוות שהמהלך הזה יצלח.
הכותב הוא ד"ר למדע המדינה המתמחה בסוציולוגיה פוליטית טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו