הנה זה קורה. מחר ינחתו בארץ שני מטוסים שהם פלא טכנולוגי; כל כך מתקדמים, כל כך ייחודיים, שכמותם עוד לא נראו בשמי המזרח התיכון. אלה לא סתם עוד שני מטוסים שמצטרפים אל חיל האוויר כדי לתגבר את עוצמתו. אלה מטוסים עם אמירה שתהדהד בכל רחבי האזור.
מדובר, כמובן, במטוס החמקן, F-35, שייקרא בישראל "אדיר". מכונת לחימה משוכללת שנראית לכאורה מבחוץ כמו מטוס זוויתי - אך מסתירה תחת עורה, העשוי חומרים מרוכבים, יכולות שלחלקן אין אפשרות עדיין לקרוא בשם, ולא רק מטעמים צנזוריאליים. כדי להבין את תפיסת הלחימה של ה"אדיר" צריך להשתחרר מכבלי החשיבה הקלאסיים של לוחמת אוויר. צריך להחליף דיסקט, כמו שאמרו פעם (דור הטייסים הנוכחי, מן הסתם, לא פגש דיסקט מימיו...).
לא מדובר כאן במהירות יוצאת דופן, ביכולת תמרון בלתי מצויה או ביכולת נשיאת פצצות מדהימה. לאדיר יש את כל התכונות הנדרשות האלה ברמה סבירה פלוס. מדובר במשהו אחר. מדובר בסוג של מוצב פיקוד מעופף שמקושר, שולט ומפעיל מגוון רחב של אמצעי לחימה, חלקם מאוישים, חלקם לא; חלקם באוויר, חלקם ביבשה וחלקם בים. מוצב פיקוד שיש לו גם שרירים וגם מוח; יכולת מחשוב דמיונית, שכמעט אי אפשר להשתלט עליה, אבל גם פצצות, טילים ותותח.
ויש ל"אדיר" יכולת אחת שעדיין אין לשום מטוס אחד בזירה: הוא יכול להתגנב, בלתי נראה - או כמעט בלתי נראה - ולהופיע בהפתעה מול או מעל היעד שבו בחר, כדי לבצע את המשימה שהוטלה עליו: צילום, מודיעין, תקיפה או ניהול תקיפה - ככל שיידרש.
• • •
אבל כאמור, האמירה של ה"אדיר" מהדהדת הרחק מעבר לתחום הצבאי. יש לה משמעות אסטרטגית וגיאופוליטית. בזמנו, בשנת 1976, כשהגיעו לארץ ראשוני מטוסי ה־F-15 הם הוסיפו אלמנט הרתעתי משמעותי למדינת ישראל כולה. היום, במצב הרותח באזור, יש ל"אדיר" משמעות לא פחותה. הימצאותה של מערכת נשק הניצבת בחזית הטכנולוגית בעולם, בייחוד מערכת בעלת יכולות אדירות שכאלה, כשבידי מדינות האזור אין עדיין מענה אמיתי לה - נותנת לישראל יתרון צבאי והרתעתי גדול, גם במעגל השני והשלישי של מדינות עוינות לנו.
היכולת של חיל האוויר הישראלי לקלוט ולהפעיל טכנולוגיה מתקדמת כל כך אומרת גם היא רבות על השתייכותה של המדינה לצמרת העולמית בכל הנוגע לטכנולוגיות מתקדמות. גם לנכונותה של ארה"ב להעביר אלינו את המתקדמים שבמטוסיה יש משמעות אסטרטגית משמעותית: היא מצביעה על הקירבה ועל ההערכה שהיא רוחשת לישראל, ומפגינה לעיני העולם כולו את הברית האיתנה בין שתי המדינות. ולבסוף, על אף היחסים הטובים השוררים בינינו לבין שכנינו החדשים - הרוסים, וכמובן, פרופורציונלית להבדלים העצומים בינינו לבינם, אני מניח שגם הם ישימו לב לנוכחות ה"אדיר" אצלנו.
הרבה סיבות טובות לרגע של נחת. ברוכים הבאים!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו