הדמוקרטים: הכאוס אחרי ההפסד

שושלת קלינטון הגיעה לקיצה כמו שושלות רוזוולט וקנדי לפניה. אנשי קלינטון מאשימים את מחנה ברני סנדרס בכישלון בבחירות - ותומכי סנדרס מחזירים להם באותו מטבע. כשרבים עדיין מלקקים את פצעיהם, מוקדם לעשות חשבון נפש ממצה, אך הקולות שכבר נשמעים מצביעים על מאבקי כוח צפויים שלא ייפלו בחריפותם מאלה שהתנהלו בזמנו בין "מסיבת התה" לגורמים השמרניים במפלגה הרפובליקנית.

יש מי שמקווים לבנות מחדש את המפלגה על פי קווים פופוליסטיים יותר, עם הפנים לשמאל. אפילו אחד מאנשי קלינטון לשעבר צוטט ש"טוב שהשתחררנו מטבעת החנק הזאת (הקלינטונית) - עכשיו נוכל לפתוח דף חדש". מי שחוגג במיוחד הוא אכן הסנאטור ה"סוציאליסט" (שטרם נרשם כחבר במפלגה הדמוקרטית) היהודי מוורמונט, ברני סנדרס, שאנשיו לא ביזבזו את זמנם בתקופת הבחירות (רבים מהם אפילו לא טרחו כנראה להצביע) כדי להניח את היסודות לאסטרטגיה לקראת השתלטות על המפלגה הדמוקרטית. ייתכן שהמטרה של השתלטות תתגשם כבר בחודשים הקרובים, וככל הנראה עומד להיבחר לראשות ההנהגה הלאומית של המפלגה הדמוקרטית חבר בית הנבחרים ממדינת מינסוטה, קית אליסון, תומך של סנדרס, קתולי לשעבר שהתאסלם, אפרו־אמריקני בן 53. הגם שאינו היחיד במירוץ, סיכוייו לנצח כמעט מובטחים לאור תמיכתם של בעלי משקל כבד כסנדרס עצמו, הסנאטורית השמאלית הפופולרית אליזבת וורן (שמדובר עליה כמועמדת לנשיאות בבחירות 2020), היו"ר היוצא של הסיעה הדמוקרטית בסנאט הארי ריד, ואף של יורשו בתפקיד, הסנאטור צ'אק שומר. 

ומה לגבי הזווית היהודית? מאז הגיעו מאות אלפי המהגרים היהודים ממזרח אירופה לחופי אמריקה, בראשית המאה ה־20, שימשה להם המפלגה הדמוקרטית בית פוליטי חם - לעומת המפלגה הרפובליקנית שבתקופה ההיא, וגם אחריה, רצתה לחסום מהגרים ובפרט יהודים, דגלה בבדלנות מבחינה בינלאומית והתנגדה לכל פעולה או יוזמה להיכנס למלחמה נגד היטלר. מאז ועד היום הדמוקרטים הם מפלגתם של רוב יהודי אמריקה, ובמסגרתה נבחרו רוב נציגיהם היהודים בקונגרס, בבתי המושלים ובעיריות הגדולות. גם כשרבים מילדיהם ומנכדיהם של המהגרים האלה הפכו לחלק מצליח ומשגשג מהחברה האמריקנית, לא נחלשה הזיקה המסורתית למפלגה הדמוקרטית - שגם הצטיירה כתומכת העקבית ביותר של מדינת ישראל.

האם המפלגה תזכה בעתיד לתמיכה המסורתית של כשלושת רבעי הבוחרים היהודים? ומנגד, האם המפלגה תמשיך לבחור במועמדים יהודים רבים לייצגה בקונגרס? ימים יגידו. אין אמנם להקיש מהפרופיל המשתנה שלה שהיא תשנה בהכרח את יחסה החיובי המסורתי לישראל, כפי שקרה בלייבור הבריטי ובתנועות שמאל שונות באירופה, אך ברור שישראל תהיה חייבת בשנים הקרובות להקדיש תשומת לב מרובה לנעשה במפלגה הדמוקרטית - ולעשות כל מאמץ אפשרי כדי שהשינויים שמתרחשים בה לא יפעלו נגדנו. העובדה ששני בתי הקונגרס נמצאים בשליטת הרפובליקנים אינה צריכה לנסוך בנו את התחושה שבעניינינו לעולם יהיה חוסן בגבעת הקפיטול.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו