ה"עובדות" מאחורי ה"פרשות"

ב"פרשת הצוללות", שלעת הזו היא ביצה שלא נולדה בערב חג, נתחיל מהמובן מאליו: חשד לניגוד עניינים בנושא רגיש כמו רכישה ביטחונית אסטרטגית עתירת הון מחייב בדיקה. לפני שאני משרשרת למילה ״בדיקה״ את התאומה הכמעט סיאמית שלה, ״שקיפות״, אני מציעה לעצור. יש שקיפות, ויש שקיפות שעלולה לעלות לנו בפגיעה בביטחון המדינה. אבל אולי שמירה על ביטחון המדינה לא כל כך חשובה כמו האפשרות להפיל את ראש הממשלה.

נשמע ציני? מצטערת. לאחר שמיטב העיתונאים הודו כי ״איתרגו״ את אריאל שרון כדי שתוכנית ההתנתקות תצא לפועל, למדנו להבין שגם לעיתונאים יש ניגוד עניינים, שעליו הם לעולם לא נדרשים לתת חשבון. ומותר לנו להטיל ספק באמיתות המידע שהם מגישים לנו, וחשוב שנדע מה ומי מנהל אותם - בין שזו טינה אישית או מקצועית ובין שזו אידיאולוגיה כזו או אחרת - ומה האינטרסים של מי שמזין אותם במידע מחדרי החדרים שבהם נופלות ההחלטות האסטרטגיות. אם שקיפות אז שקיפות. 

רביב דרוקר, בצדק או שלא בצדק, כועס על ראש הממשלה שמסרב להתראיין אצלו. זו עובדה. אם דרוקר היה בתפקיד ציבורי אחר, הוא היה נדרש לפסול את עצמו מעיסוק בכל נושא הקשור לנתניהו מחשד לניגוד עניינים. אבל הוא עיתונאי, ולעיתונאים מותר. קחו את האיוולת הזאת שהוא המציא, כאילו ראש הממשלה נפטר מבוגי יעלון כדי שיוכל לבצע את עיסקת הצוללות. דרוקר בונה על זה שכולנו, ההדיוטות, נשכח מזה שעד לפני חודשים ספורים היתה קואליציה של 61 ח"כים, ונתעלם מהעובדה שהרחבתה בששת הח"כים של ישראל ביתנו הפכה אותה ליציבה. ושנשכח שעד לפני 20 דקות השתילו לנו את המחשבה שיעלון סולק מהדרך בגלל פרשת "החייל היורה". אז עכשיו זה נוח לארוג סיפור קונספירטיבי חדש, ואנחנו אמורים לקנות את זה.

אילנה דיין ראיינה את השר זאב אלקין (חמישי החולף, גל"צ). "עיסקת רכש הצוללות החדשות ב־2015", היא פותחת וממשיכה, "שצה"ל לא רצה ובוגי התנגד ועכשיו מתברר בחשיפה של רביב דרוקר, שפרקליטו של ראש הממשלה מייצג את החברה הגרמנית, על העובדות האלה כבר אין מחלוקת". נו, טוב. בכל הכבוד לדיין, דווקא יש מחלוקת על העובדות, ואלה מתבררות כבר בהמשך תוכניתה, בשעה שהיא מראיינת את עמיתה ברק רביד, הכתב המדיני של "הארץ", שיודע להפריך את העובדה בטענה כי "פרקליט ראש הממשלה לא ייצג את החברה הגרמנית ישירות או את העיסקה, ואפילו לא היה מעורב בה". המלצתי - להציב סימן שאלה לצד שם תוכניתה הטלוויזיונית של העיתונאית המנוסה והמוכשרת הזאת. לא "עובדה", כי אם "עובדה?"

בוגי יעלון התנגד לרכישת הצוללות. אז מה? הוא השמיע את דעתו, וראש הממשלה, שעליו בסופו של דבר מוטלת האחריות, לא קיבל אותה. מה בעובדה(!) הזאת הופך את ראש הממשלה לחשוד המיידי בשיקול אחר מאשר ביטחון המדינה? 

יעקב עמידרור, שעמד בראש המל״ל בתקופה הרלוונטית, התראיין גם הוא לגל״צ וטען בתוקף כי נושא הצוללות נבחן בקפידה, וכי דווקא ראש הממשלה צימצם את המלצת המל"ל. אני מאמינה לו. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו