הבחירות היום בארה"ב הן לא רק על תפקיד הנשיא, על שליש מחברי הסנאט ועל כל חברי בית הנבחרים. הן על רוחה של האומה האמריקנית, על עקרונות היסוד כפי שניסחו אותם אבות האומה בשלהי המאה ה־18 והפרשנות העכשווית להם, ועל דרכה בעתיד של החזקה במדינות ובכלכלות העולם. מאז ומתמיד המאבק על הבית הלבן הוא תערובת של ניגודים פרסונליים, בין שני אישים ובין שתי אידיאולוגיות. אלא שהמאבק הפעם הציב שתי דמויות כה רחוקות ושונות שמשכו, כל אחת מסיבותיה, כל כך הרבה טינה, דחייה ואפילו פחד גם מצד מי שאמור היה להיות בסיס התמיכה המסורתי שלהן.
הילארי קלינטון, אם תיבחר, תייצג תקדים מעצם היותה האישה הראשונה בתפקיד. במדינות רבות, כולל כאלה המצויות מאחורי ארה"ב במדד הליברליות או השוויון המגדרי, כבר כיהנו נשים בתפקיד רם זה.
אם תיבחר קלינטון היא תסמל המשכיות יבשושית ואפרורית, כזו שלא תזעזע סדרי עולם - מועילים או מזיקים. האזרח האמריקני, זה שפרנסתו מצויה וזה שיש לו ביטוח בריאות ויכולת לשלם שכר לימוד אקדמי לילדיו - ייהנה מיציבות זו. כמוהו גם בעלות הברית המסורתיות של ארה"ב, כגון החברות האירופיות בנאט"ו שלא תידרשנה לשום שינוי, או שותפותיה הראשיות של ארה"ב בארגון הסחר החופשי הצפון־האמריקני (נפט"א). סין תמשיך לשחק בשערי החליפין של המטבע כדי להגן על הייצוא שלה, איראן תמשיך לחפש מעקפים ליכולת גרעינית, והאזרחים הסורים שעוד נותרו בעיי החרבות של חאלב ימשיכו לשווע לעזרת המערב. זה כוחן וזאת חולשתן של ההמשכיות והיציבות.
אם יהיו מחוקקים רפובליקנים שיבקשו חקירה מחודשת של הנשיאה קלינטון בפרשת האי־מיילים, יהיו בד בבד גם מחוקקים דמוקרטים שיבקשו לחקור את הנשיא - אם ייבחר - דונלד טראמפ, על דו"חות מס ההכנסה שלו. הקונגרס האמריקני ייקרא להחליט ביוזמות טראמפ, שמטרתן תהיה לכוון את החלטות בית המשפט העליון בעתיד או לקעקע את פסיקותיו בעבר, למשל בנושא ההפלה, פסיקות שמנוגדות לדעותיו של טראמפ ולאלו של רפובליקנים שמרנים רבים.
טראמפ יבקש למנות שופטים חדשים לבית המשפט העליון והסנאטורים הדמוקרטים, העשויים להיות רוב בסנאט החדש, יעמדו בדרכו. הוא ינסה לבטל או לתקן את הסכמי הסחר הבינלאומיים שעליהם חתומה ארה"ב, והם יעמדו בדרכו. הוא ינסה לבטל או לתקן את ההסכם על הגרעין האיראני, והם יעמדו בדרכו. הוא יעמיד במבחן את הדמוקרטים בקונגרס כשיבקש להקשיח את עמדת ארה"ב בכל הקשור לסחר עם סין, ויעורר סערה בינלאומית אם כנשיא הוא יבקש מדרום קוריאה, מיפן או מגרמניה להשתתף בעלות אחזקת כוחות אמריקניים על אדמתן.
ומה לגבי הזווית הישראלית ביום שאחרי? הנשיאה קלינטון או הנשיא טראמפ עשויים להידרש לשאלה כיצד להתייחס להחלטה חדשה של מועצת הביטחון של האו"ם - עם קווים מנחים לפתרון הסכסוך הישראלי־פלשתיני, כגון קביעה שהגבול בין שתי המדינות יתבסס על קווי 1967 וחילופי שטחים - שאותה יזם או לא מנע הנשיא אובאמה. הממשל היוצא שוקל אימוץ החלטה חדשה במועצת הביטחון.
איש לא יאמין אם הנשיאה קלינטון תאמר שקודמה לא הכניס אותה בסוד המהלכים באו"ם, והנשיא טראמפ יתקשה, גם אם ירצה, לבטל החלטה כזו במועצת הביטחון.
הכותב הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ולשעבר ציר מדיני של ישראל בוושינגטון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו