בפעם האחרונה שמכבי ת"א ניצחה את הפועל ירושלים, אי שם בפברואר 2015, ירד שלג בבירה וג'רמי פארגו עוד ליהטט בצהוב. מאז ירושלים ניצחה את מכבי חמש פעמים ברציפות ומאז שיותם הלפרין וליאור אליהו הגיעו, המאזן של הקבוצה במשחקים האלה מדהים: 4:9.
הניצחון אתמול הפתיע, בעיקר בצורה שבו הוא נעשה. סימונה פיאנג'יאני מנסה לגרום לירושלים לעבוד קשה ונכון יותר הגנתית ואתמול נראו כבר תוצאות. מתי ראיתם בפעם האחרונה את אליהו מסיים משחק עם שלוש חסימות או את הלפרין מזנק לכדור אבוד? אצל האיטלקי כולם עובדים בריבאונד הגנה.
ועדיין, טוב שגביע ווינר הגיע כדי לגרום למאמן לשנות קונספציה ולהבין שקרטיס ג'רלס הוא סקורר ולא רכז. בר טימור הוא הרכז הכי טוב ממה שיש לירושלים כיום. טרנס קינזי בלט בשני צידי המגרש וכשאמארה סטודמאייר ינוע ללא כדור וילמד שבאירופה יוצאים על חמש עבירות, אליהו לא ייתקע עם כדורים.
2 ארז אדלשטיין לא אוהב לדבר על השחקנים החסרים (למרות שסילבן לנדסברג הוא השחקן הכי חשוב של מכבי, לפחות בליגה) אז אנחנו נדבר על מי ששיחק. פציעתו של אנדרו גאודולוק איפשרה לגל מקל עוד חודש להוכיח שהוא יכול להוביל קבוצה שמתיימרת להיות בצמרת היורוליג. אתמול הוא קיבל 32 דקות אבל סיים עם 1 מ־8 מהשדה. הרכז מתמקד בהוצאה לפועל של היכולות האישיות שלו וההחטאה הראשונה שלו (ואתמול זה היה אייר בול) הוציאה משיווי משקל אותו ואת הקבוצה.
הפציעה של איתי שגב מגבילה את מכבי לשני ישראלים בקו האחורי ומאפשרת לקבוצות נוספות להפתיע אותה. מכבי החדשה זקוקה לזמן, גם להחלמה וגם להתנעה מחודשת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו