עד להתערבותה של רוסיה היה קרוב הנשיא בשאר אסד להתרסקות, אך לאחרונה הצליח להתעשת, ובחסות פוטין אף הצהיר כי ישחרר את סוריה כולה • ואיך יודעים שהאמריקנים רוקדים לפי החליל הרוסי?
הסכם הפסקת האש שהושג בשבוע החולף בסוריה, בתיווכם של האמריקנים והסכמתן של מדינות ערב הסוניות, כולל טורקיה, הוא בעצם השלמה מאונס עם העובדה שכחלק מההסדר לא מודח בשאר אסד מתפקידו. אין בהסכם אפילו התניה באשר לעתידו בדרך לרביזיה שלטונית בסוריה. תוצאה עגומה זו מתבררת למרות תקופה ארוכה שבה תבעו אלה את סילוקו של הנשיא, לאחר שהפך לרוצח עמו ופושע מלחמה, והשתמש גם בגז נגד בני עמו. ההסכם, אפוא, הוא פיאסקו עלוב לתביעה האמריקנית המפורשת מפי אובאמה - שהתחייב לסלקו אם יוכח שהשתמש בגז.
עד להתערבות הרוסית ומטריית ההפצצה האווירית שסיפקו לבשאר, היה הנשיא קרוב מאוד להתרסקות - אך בימים אלה התעשת והצהיר מאחורי הסינר של "הגננת" הרוסייה (פוטין) כי ישחרר את סוריה כולה. בארוגנטיות כינה בסיור ראוותני שערך לאחרונה בעיירה דאריה "המשוחררת" את המהפכנים ואנשי האופוזיציה התובעים את הדחתו "מורתזיקה", היינו שכירי חרב בשירות מדינות זרות.
ההסכם נחתם במקביל לחג הקורבן האיסלאמי. אין זמן מתאים יותר ממועד זה לפעילות הומנית למען תושבי סוריה. על רקע ההסכם הצהיר השבוע בנאומו בז'נבה סטפן דה מיסטורה, שליח האו"ם למשבר בסוריה, כי האו"ם מוכן לממן מערך משאיות שיובילו עזרה ראשונה ותרופות לעיר חאלב ולאזורי אסון אחרים, והאשים את המשטר בהחרפת תוקפנותו למרות ההסכם.
אלא שחרף בקשת דה מיסטורה להכנסת הסיוע, סירב המשטר הסורי לערוב אפילו לשלום הנהגים והציוד. בינתיים, למרות הפסקת האש, ממשיכים כוחותיו של בשאר בהפצצות, תוך הסתייעות ברוסים מהאוויר, כמו גם בחיזבאללה ובגורמים איראניים - כדי להפר את ההסכם ולנסות "לפלח" ולשפר הישגים ומאחזים.
בינתיים, לצד אגרסיביות רוסית נחושה, גוררת המדיניות האמריקנית רגליים. זולת הפצצת יעדי דאעש מהאוויר, ניכרות בדלנות ופסיביות אמריקנית הנובעות הן ממדיניותו הרופסת של הנשיא אובאמה המסיים תפקיד, והן בשל התכונה לקראת הבחירות לנשיאות. מעבר להסכם הסודי להפסקת אש - מסתכמת עתה מדיניות זו בנכונות הממשל לשקול להעלות ב־30% את שיעור אשרות הכניסה לפליטים לתוך ארה"ב. בסוף פרק זה נתפסת ארה"ב באזור הערבי־סוני כמי שבחרה בצד האיראני כ"קבלן משנה" לשלטון אזורי.
במקביל, מקיימת רוסיה הצגת תכלית כשחקן יחיד אסרטיבי. מחד, מציעים הרוסים חסות על מפגש בין הפלשתינים והישראלים, ומאידך - מובילים להסכם הפסקת אש בסוריה בתנאים הרוסיים. איך יודעים שהאמריקנים רוקדים לפי החליל הרוסי? כיוון שפרטי ההסכם הוגדרו כסודיים, בעוד שר החוץ הרוסי לברוב הצהיר כי הרוסים מוכנים לחשוף את פרטי ההסכם, ואילו דווקא האמריקנים מתעקשים לשמור עליהם בסוד.
אפשר בקלות להאמין לו. לאור זוויות אפלות בהסכם הגרעין שנערך עם איראן, תוך סיכונן של מדינות ערב הסוניות וישראל, מי יודע אילו ויתורים חשאיים והרי גורל עשו בהסכם האחרון עם הרוסים בסוריה.
כרוניקה ידועה מראש
ניתן להניח כי במצבו הנוכחי - אין אסד מעוניין לפתוח עתה חזית נוספת מול ישראל. קיימת סבירות כי אנשי האופוזיציה למשטר הם שירו "במזיד או בשוגג" ארבעה פגזים לעבר הגולן הישראלי, כדי לגרור את ישראל להכות בסורים ולהחלישם, ולשבור את ההסכם באשמת ישראל. מבחינת דאעש והאיסלאמיסטים, ההסכם הוא מזימה אמריקנית שנועדה לבלום את המאבק, ולחזק את אחיזת איראן ושלוחותיה בסוריה.
כנגד אפשרות שהירי בוצע בידי האופוזיציה, ייתכן שדווקא הצבא הסורי שיגר בשירות המשטר, "במזיד או בשוגג", את הפגזים לגולן - כדי ליצור עימות מוגבל עם ישראל, להרים את מורל תומכיו, ולמצב את אסד כגיבור. הירי לישראל והניסיון השקרי לנכס לצבא סוריה את ירי הנ"מ והפלתם, לכאורה, של שני כלי הטיס הישראליים, הם אינדיקטור להתעשתות אסד, לאחר שהבליג בעבר על מתקפות המיוחסות לישראל. כאמור, אסד לא מעוניין בעימות עם ישראל, כי מבחינתו המשמעות היא כרוניקה ידועה מראש של חיסול משטרו.
המעוז האחרון
הנביא עמוס מנבא ומנמק את חורבנה של סוריה וגלות יושביה באמרו: "על שלושה פשעי דמשק ועל ארבעה לא אשיבנו". בשוך האבק מעל גיא ההריגה וההריסות - מחליפים הצדדים הניצים סיכומי ביניים וחילופי האשמות באשר למצבה ולעתידה של סוריה; דוברי המשטר מתבטאים באופטימיות על שחרורה ואיחודה המחודש של סוריה. בשבוע האחרון התחייב בשאר לשחרור סוריה ולהבסת "שכירי החרב". נוכח האסון בסוריה - גוברות ההצהרות המתלהמות בין המשטר לאופוזיציה.
דוברי האופוזיציה הסורית מצביעים על חלקו ההרסני של אסד כשחקן מרכזי בציר האיראני־שיעי, השואף להפוך את הסונים בסוריה למיעוט, להכפיף את סוריה לאיראן ולהפכה לשיעית. לדבריהם, חרף ביטויי הלאומנות הערבית והטענות השקריות של המשטר לשחרור "פלשתין", ביטויה האופרטיבי של המזימה האיראנית שמניע משטר אסד - הוא טיהור אתני של מיליוני סונים, ויישובם של מיליוני שיעים ואיראנים במקומם.
לדבריהם, מתבצע תהליך זה גם בידי חיזבאללה שאינו פועל "לשחרור ירושלים", אלא דווקא זורע הרס בזבדאני ובאלקוצייר. כך משמשות ההפצצות כלי להברחת הסונים מבתיהם, כשבו בזמן שורף המשטר תיקי בעלות על נכסים ורישומי אזרחות של אזרחי סוריה הסונים, מונע מהם לשוב לבתיהם ומסב מקומות קדושים לאתרי פולחן שיעיים. מבחינה זו, רואים עצמם אנשי האופוזיציה הסורית כמעוז האחרון בדרך של איראן, המייצרת עתה את הרצף השיעי־איראני־עיראקי־סורי־לבנוני, בעודה שועטת לעבר כיבוש סעודיה, מרכז האיסלאם הסוני העולמי.
מנגד, מאשימים אנשי אסד את האופוזיציה שמרדה בו כנשיא והביאה לאסון בסוריה, רק כי שמה על דגלה לשחרר את "פלשתין". לדבריהם, אין כל אג'נדה דתית לפעילותם, והראיה היא הברית עם רוסיה שאינה פועלת בשל הנמקה דתית כלשהי. לטענת דוברי המשטר, ברחו חלק מהאזרחים הסונים מבתיהם בגלל "בני משפחותיהם הטרוריסטים", ואחרים יצאו מרצונם ועתידים לשוב לבתיהם, מה שכנראה לא יקרה לעולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו