1 בסופו של דבר המשחק הסתיים בתוצאה המצופה מראש, גם אם לאורך המחצית השנייה היתה תקווה לקאמבק אחרי ההרחקה של קייליני והמשחק הטוב של כיאל, אצילי הנהדר וחמד. זה קרה בגלל ליקויים בסיסיים במשחק ההגנה, כאלו שחוזרים על עצמם בכל קמפיין. פעמיים בן ביטון חלם באגף, פעם נוספת צדק ראה את הגב של אימובילה וזהו.
2 אלישע לוי ראוי למחמאות על כך שבניגוד לקודמו בתפקיד הוא לא פחד לשלוח את השחקנים שלו קדימה. בהנחה שהפאשלות בהגנה הן עובדה נתונה, שלפחות ינסו להבקיע בהתקפה. מול איטליה וספרד זה חסר סיכוי, אבל הפנים הן למקדוניה ואלבניה.
3 בתחילת המשחק טל בן חיים קפץ כמו נינג'ה על בופון, ורק בגלל גדלות הנפש של הקפטן האיטלקי שעשה הכל כדי להרגיע את המצב זה לא נגמר בצהוב. חצי שעה לאחר מכן בן חיים כבש בצ'יפ גאוני מעל הצ'יף האיטלקי. וזה סיפור הקריירה של בן חיים בקליפת אגוז. כדורגלן אדיר, עם הרבה מה לשפר בתחום הספורטיבי.
4 ולמרות שהיה משחק טוב, בואו נדבר קצת על תרבות ספורטיבית - בדיוק מה שחסר לחלק מה"אוהדים" של הנבחרת. במשך דקות רבות במהלך המשחק היה כל כך שקט באיצטדיון בחיפה, יותר שקט מריכוז של הגננת בגן חובה. ואז הגיעה הדקה ה־83. שיר צדק צילם את אימובילה כובש את השלישי, וזה נתן את האות לנטישה מאסיבית של אוהדים בדרך לחנייה ולרכבת. לרגע אחד אפשר היה לפלל שהרכבת לא תעבוד, והטרמפיסטים הללו ימצאו דרך אחרת לחזור הביתה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
