האשליות של נסראללה

את הדיון בתוצאותיה של מלחמת לבנון השנייה, שהשבוע מציינים עשר שנים לתחילתה, ראוי להתחיל מן הסוף, מן השורות התחתונות. ואכן, בפרספקטיבה של עשור אין ספק כי את ההישגים של ישראל במלחמה, חשובים ככל שיהיו, אפשר היה להשיג במחיר נמוך בהרבה מזה ששולם. דחיקת חיזבאללה מקו הגבול ופריסה של צבא לבנוני בדרום לבנון, וגם כללי משחק חדשים המבטיחים שקט לאורך גדר הגבול, היו מטרות שהיה אפשר להשיג גם בלי לסבך את ישראל במלחמה בת 33 ימים, ובלי להביא את יישובי הצפון - בואכה חיפה וחדרה - תחת מטר של טילים. ובעיקר, בלי לשלם מחיר אנושי כה כבד.

ולמרות כל זאת, התנהלותה הכושלת של הצמרת המדינית והביטחונית של ישראל במהלך מלחמת לבנון השנייה אינה הופכת את המלחמה לתבוסה ישראלית. לכל היותר מדובר בהחמצה, בעיקר במישור התודעתי, ובתשלום מופקע בעבור הישגים שאין להקל בהם ראש. 

כמו ישראל, גם ארגון חיזבאללה רשם הישגים במהלך המלחמה. המשמעותי שבהם הוא הצלחתו לשרוד את המתקפה הישראלית ולשגר טילים על ישראל עד ליומה האחרון של המלחמה. חסן נסראללה, מנהיג חיזבאללה, גם השכיל להשתמש בתהום שנפערה בין הרטוריקה של מנהיגי ישראל, ובראשם ראש הממשלה אהוד אולמרט, שהבטיחו לחסל את כוחו הצבאי של הארגון ולפרק את ארסנל הטילים שלו, לבין היעדר יכולת מעשית לממש מטרה כה מרחיקת לכת ובלתי ריאלית בעליל, ובוודאי לנוכח הרתיעה הישראלית מפעולות קרקע בתוככי שטח לבנון. 

הישגו של חיזבאללה לשרוד את המלחמה והצלחתו להסב לישראל נזקים ופגיעות לא כיסו על המחיר הכבד ששילם - מאות ההרוגים, ובעיקר ההרס והחורבן שהמיטה המלחמה על ראשם של בני העדה השיעית בלבנון, תומכיו הנאמנים של הארגון ושל מנהיגו. דומה, אגב, כי הלקח היחיד שהפיק חיזבאללה מן המלחמה לקראת סיבוב הקרבות הבא עם ישראל, אם יבוא, היה כיצד ללחום טוב יותר את המלחמה הקודמת. ואכן, הארגון הגדיל את ארסנל הטילים שברשותו מכ־12-18 אלף ערב מלחמת לבנון השנייה לכ־100 אלף טילים כעשור אחריה, שחלקם בעלי טווח המכסה את כל שטחה של ישראל.

בניגוד לישראל, מיהר נסראללה למנף בהבל פיו את הישגיו לכדי "ניצחון היסטורי" ו"ניצחון אלוהי" על ישראל. את הצלחתו השיווקית של נסראללה יש לייחס להבדל התהומי שבין החברה הישראלית לבין החברה השיעית בלבנון, שהיא חברה נחשלת וגם מגויסת, שבה הדמיון מחליף את המציאות וכל שמץ של ביקורת מוחנק. 

אלא שבחלוף השנים התבררה חזות המנצחים של נסראללה כחזות שווא. המלחמה לא סייעה לו מבית, הן בתוככי העדה השיעית, שרטנה על המחיר שנאלצה לשלם בעבור המלחמה, והן למול שחקנים אחרים בזירה הלבנונית, שהתרשמו אמנם מיכולתו של הארגון לשרוד את המהלומות שהמטירה עליו ישראל, אבל נותרו נחושים לשמר את מעמדם למול האתגר שהציב להם הארגון. המלחמה גם מיקדה את אור הזרקורים בזהותו השיעית של הארגון ובקשריו עם איראן, סוגיה רגישה עבור הארגון, שביקש להציג את עצמו כמי שלוחם את מלחמתם של הערבים ושל המוסלמים כולם. מבחינה זו היתה המלחמה הקדמה למהפכה הסורית, שפרצה באביב 2011 וטרפה באחת את כל קלפיו של נסראללה. מעורבות הארגון בסוריה גבתה יותר מאלף הרוגים מקרב לוחמי הארגון הלוחמים בסוריה ועוררה רטינות בקרב השיעים בלבנון, הגם שלנוכח ההקצנה בקרב ארגוני האיסלאם הסלאפי, הרואים בכל שיעי אויב ובן מוות, לא נותרה להם ברירה אלא להוסיף ולהסתופף מאחורי חיזבאללה.

כך הולכת המלחמה בלבנון והופכת לזיכרון רחוק ומודחק, והנה עוד סיבה לנסראללה לשוב להתנצלותו מקיץ 2006 כי אם היה יודע כיצד יתפתחו הדברים, לא היה מורה לחטוף את החיילים הישראלים ובכך להביא לפרוץ המלחמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו