אלי ויזל השמיע בעולם כולו את קולה הצלול, הברור והעז של שואת העם היהודי על רקעה, מהלכיה, משמעויותיה ולקחיה לעם היהודי - ולעולם כולו. השואה נזקקה לקולו של ויזל, כדי שיידעו על אודותיה עמי העולם כולו, שהרי גם להם היא שייכת ולא רק לנו, ואף הם צריכים להכירה ולעסוק בה ובעיקר להפנים את לקחיה המוסריים והאנושיים.
בכישרונותיו הספרותיים, בכושר המבע בכתב ובעל-פה המצוינים בהם ניחן, בידע התרבותי העצום שלו ובאישיותו העוצמתית והחודרת ללב כל אדם, היה אלי ויזל לשגרירה המופתי והמוכר של זיכרון שואת העם היהודי. הוא פרש אותה בפני נשיאים ושועי עולם. בזכותו דיברו עליה לא רק בחוגים היהודיים, אלא גם בחדר הסגלגל של נשיאי ארצות הברית, בעצרת האומות המאוחדות ובטקסי זיכרון ממלכתיים באושוויץ ובבוכנוואלד, ובמעמד ראשי ממשלות ואישי רוח בולטים. ויזל ניצב בקידמת הבמה של ייצוג זיכרון השואה ברחבי העולם, באורח מכובד, מלא הוד ומתוך גישה ישירה, תרבותית וכנה. הוא דיבר אל מבוגרים, אך בעיקר חתר להגיע אל הדור הצעיר, אל הדורות שנולדו אחרי השואה. הם היו החשובים בעיניו - כמי שגורל האנושות יהיה מוטל יום אחד על כתפיהם, לרבות מטען האחריות המוסרית והאנושית.
מינף את ההכרה האישית לידיעת השואה
אף שעל אודות השואה נכתבו אלפי ספרים, ותועדו אלפי עדויות של ניצולי שואה, נזקקה תודעת השואה לאישיות ולכוח מבע כמו זו של אלי ויזל, שהיה לו הכישרון הענק להביא את מסר השואה ולקחיה אל דעת הקהל העולמית. בלעדיו לא היה העולם מודע די הצורך להיקפה של השואה, לסבלם הבלתי-נתפס של היהודים בשואה - סבל וייסורי תופת שגרמו הגרמנים בזדון ובאכזריות מרושעת ליהודים. ויזל חזר והטעים את ניסיונותיהם של היהודים לשמור על צלם אנוש ועל כבוד אנושי בתנאים הקשים והבלתי-אנושיים ביותר שאפשר להעלות על הדעת. הוא עצמו היה עד אישי לכל הניסיון הכבד מנשוא שנגזר על העם היהודי, שרד ניסיון ומבחן זה ויכל לו.
כל ההיבטים הקשורים בהנחלת זיכרון השואה בפן היהודי אך גם בפן האוניברסלי נמסרו לעולם בעטו ובקולו של ויזל. העובדה שכיום אין כמעט אדם בעולם שלא שמע על השואה, על אושוויץ ובוכנוואלד, היא בראש ובראשונה הישגו האישי של אלי ויזל.
נדמה, שאילו שאלנו את פי מיליוני היהודים שנרצחו בשואה, את מי היו רוצים לראות כנציגם הרשמי כלפי העולם, בו הם עצמם אינם יכולים עוד להשמיע את קולם – הם היו בוחרים באלי ויזל. בכך אין לי ספק. הוא הוא שגרירה הנבחר של זיכרון השואה.
את הישגיו הבינלאומיים, פרסומו הבינלאומי ובעיקר את פרס נובל לשלום בו זכה – מינף אלי ויזל למען העצמת ידיעת נושא השואה ברחבי העולם ולמען השמעת קולו הרועם לטובת הגברתה והעמקתה של הרגישות האנושית בעולמנו, רגישות שאולי יש בה כדי למנוע אסונות אנושיים גדולים עתידיים, או לפחות לצמצם את היקפם. הוא לא היסס לגנות מקרים של רצח עם, שלדאבון לבנו ממשיכים להתרחש בעולמנו, ותבע מכל בן אנוש לחוש לעזרת עמים וקבוצות אתניות נרדפות, העומדים תחת סכנת כיליון.
אבד שופר זיכרון השואה
ויזל הדגיש בעקביות את ייחודיות השואה וטען בתקיפות כי אין להשוותה לשום אירוע היסטורי אחר. יחד עם זאת, הוא לא התעלם מאסונות גדולים אחרים בתולדות האנושות ופעל לאיזכורם ושימורם בזיכרון הפרטני והלאומי של מעשי ג'נוסייד שאירעו בעולם, כדי שאלה לא יישנו. קולו של ויזל תרם רבות לחיזוק מודעותה של החברה האנושית לצורך מניעת מקרים חדשים של רצח עם, סכנה מהותית לעתיד האנושות, שהיא פועל יוצא מאופיים של בני אנוש באשר הם.
לכתו של ויזל לעולמו אמור להדאיג את כל מי שזיכרון השואה חשוב ויקר ללבבו. העולם איבד את שופרה של השואה, ושריד למשפחה חסידית מ"סיגט", קהילה שנכחדה ואיננה.
עוד מספר כחלחל המקועקע על אמת היד השמאלית נעלם מעולמנו ההולך ומתרוקן מאותן דמויות שהיו שם, ויכלו לספר לנו הכל על מה שהיה "שם", לנו, שזכינו להיוולד אחרי תום השואה.
הכותב הוא חוקר בכיר ממכון "שם עולם" לחקר השואה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו