היוזמה של א־סיסי: אולי הפעם?

הקריאה של נשיא מצרים, עבד אל־פתאח א־סיסי, למפלגות בישראל להתאחד למען פתרון הבעיה הפלשתינית היא יוזמה ברוכה. יש לראות אותה בהקשר הכללי ביחס למתרחש באזורנו, בהקשרה האמריקני, וגם על רקע היוזמה הצרפתית. המזה"ת שרוי בחמש השנים האחרונות באחד המצבים הגרועים ביותר שידע בעת המודרנית, ואין יודע לאן עוד הוא עלול להידרדר. מצרים, למרות מצבה הקשה מהבחינה הכלכלית ומבחינת ביטחון הפנים שלה, ראתה ורואה את עצמה, עדיין, כגורם משמעותי באזור.

האמריקנים, שבעי האכזבות מיוזמות אובאמה בתחילת שלטונו וג'ון קרי בשנתיים האחרונות, מנסים להחיות את המו"מ בין ישראל לפלשתינים. הצרפתים הכריזו שיכנסו ועידה לפתרון הסכסוך, אך נענו מישראל בשלילה והודיעו שדחו אותה לקיץ. סעודיה, חלק ממדינות המפרץ ועוד מדינות סוניות מתונות ראו ורואות עצמן מאוימות מאיראן גם צבאית וגם דתית, על רקע המאבק הארוך והמר בין סונים לשיעים.

לצד כל האירועים הללו ועוד רבים אחרים, עומדת ישראל זה כשמונה חודשים מול מתקפת סכינים אלימה מצד אזרחים פלשתינים. מעבר לתיאום הביטחוני בין ישראל לרשות הפלשתינית, לא ידוע על שום תהליך מדיני אמיתי שמתרחש בין הצדדים. ראש ממשלת ישראל הצהיר לא מעט פעמים על כך שקיימים קשרים ומגעים בין ישראל לבין מדינות ערביות באזור, נוסף על אלו הקבועים עם מצרים וירדן. האפשרות היחידה להוציא קשרים אלה לאור ולא להיפגש בחשאי עוברת דרך פתרון הסוגיה הפלשתינית. ישראל לא תוכל לקבל את הלגיטימציה המלאה, שלה היא שואפת מאז הקמתה, ללא הגעה לפתרון סביר שיהיה מקובל על הפלשתינים ואז על שאר מדינות ערב.

כבר ב־2002 יצאו הסעודים ביוזמה שבה קראו לישראל להגיע להסכם שלום כולל עם מדינות ערב, בצירוף הגדרת התנאים להגעה אליו. יוזמה זו אושרה גם בידי הליגה הערבית ב־2007. הסעודים והמצרים נמצאים כרגע באחד מרגעי השיא מבחינת היחסים ביניהם, וסעודיה ממש מגישה חבל הצלה למצרים של א־סיסי. אין זה פלא שדווקא א־סיסי נבחר להיות היוזם של הקריאה. גם ישראל ומצרים מנהלות בשנתיים האחרונות מערכת יחסים שהולכת ומתחממת, ולראיה - החזרת השגריר המצרי זה מקרוב. ואין לשכוח את עזרתה הישירה והעקיפה של ממשלת נתניהו לא־סיסי למיגור הטרור בסיני. הפלשתינים, בראשות אבו מאזן, גם הם במצוקה גדולה. הפילוג בין חמאס בעזה לבין פת"ח בגדה לא נראה כרגע כבר־איחוי. אבו מאזן נמצא בשלהי הקריירה שלו ונראה די אובד עצות, ואין בכוחו כרגע להושיע את הפלשתינים או את עצמו.

לכל הצדדים נראה שיש רצון ואינטרסים לעבור לפסים מדיניים. הסעודים, אם ישתכנעו שאכן יש התקדמות, יוכלו להתפנות לתוכניות הגדולות שלהם. המצרים יזכו לתהילה שלה הם מייחלים, ואולי יגזרו עוד כמה קופונים בשדה הכלכלה. האמריקנים יוכלו להתהדר, בשלהי שלטון אובאמה, בהישג על שנות ההשקעה במזה"ת. וגם לצרפתים אולי תהיה עדנה והם יארחו ועידת שלום בפאריס. 23 פעמים הוחמצו הזדמנויות להשגת הסדר בין ישראל לפלשתינים. האם היוזמה ה־24 תסתיים אחרת...?

הכותב הוא מרצה בחטיבה ללימודי המזה"ת, המכללה האקדמית גליל מערביטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו