לפני שנים אחדות החלו לצוץ בישראל קבוצות רכישה כפטריות אחר הגשם. פרסומים ברשתות החברתיות ובתקשורת נתנו תקווה לזוגות צעירים שלא היתה בבעלותם דירה, ולכאורה מדובר היה בקונספט מצליח, אלא שההוזלה שעליה חלמו אותם זוגות מתבררת כעת כיקרה מאוד וודאי שלא משתלמת.
רעיון קבוצות הרכישה נולד דווקא במגזר החרדי, שם התארגנו משפחות בעלות רקע משותף כדי להקים מתחם שכונתי שבתוכו יתגוררו. אלא שהיוזמה הזו עברה לכלל המגזרים, התפתחה, ועכשיו, אולי באיחור של כמה שנים, אנחנו מגלים כי השיטה מגלמת בחובה סכנות, ואנחנו עדיין לפני הנפילה הגדולה שעתידה לבוא מהכיוון הזה.
לרוב הקבלנים הניגשים למכרזי משרד השיכון יש ניסיון וידע רב בהקמת פרויקטים גדולים. הם יודעים להעריך נכון את התשלומים, לאמוד נכון את התקדמות הבנייה ולעמוד גם בהתחייבויות. לקבוצות הרכישה לעומת זאת אין, בדרך כלל, הניסיון המתאים והאחריות לאחר סיום הבנייה. משרד השיכון במכרזיו בודק ומגביל קבלנים לפי סיווג מקצועי, אך קבוצות הרכישה חופשיות להתמודד ללא כל מגבלה, ניסיון או רמה מקצועית. הקבלנים נדרשים להציג הקפדה, איכות, ניסיון ומקצועיות ברמה גבוהה, ואילו עמותות וקבוצות רכישה אינן מחויבות לכך.
במשך השנים טענו הקבלנים כי הפרויקטים שרכשו קבוצות הרכישה השונות יעמדו בבוא העת בסכנה גדולה. התגובה הממסדית לטענה זו היתה רפויה ואפילו עוקצנית כלפי הקבלנים, בטענה כי האחרונים אינם אוהבים את קבוצות הרכישה בשל האיום מכיוונן והשליטה שלהן אז בפרויקטים ברחבי הארץ.
כעת, עם נפילתה של קבוצת אור סיטי, אנחנו למדים שהצדק היה עם הקבלנים. במקום שהכסף ילך לקבלן שיכול לתמחר את הפרויקט בצורה מקצועית, הוא הגיע ליזמי נדל"ן ללא ניסיון וללא פיקוח. כך, למשל, במועצה המקומית אפרת שבגוש עציון הולכות ונשלמות כעת 1,000 יחידות דיור, ומחצית מהן נרכשו על ידי קבוצות רכישה ויזמים שונים. זוגות שרכשו דירות דרך קבוצות אלו שילמו את המחיר שנדרש מהם, ועתה חלקם נדרשים לשלם תוספות מכיוון שהפרויקט לא תומחר נכון. הזול מלכתחילה הפך ליקר בדיעבד.
לאחר נפילת חברת חפציבה לפני כמה שנים, וכדי להגן על הרוכשים, הוחלט לבצע תיקונים בחוק מכר הדירות. במסגרת זו חודדו ההקפדות על תשלום אך ורק לבנק המלווה את הפרויקט ושחרור כסף לקבלן עם התקדמות הבנייה. לקבוצות רכישה אין הגנה כזאת, מכיוון שהכסף מועבר ליזמים בצורה שוטפת וללא קשר להתקדמות הבנייה, וכך יכול להיווצר מצב שהכסף ייגמר עוד לפני בניית היסודות.
כמו כן, קבלן רשמי מחויב לתקופות אחריות שונות בנושאים שונים. אם מתגלה ליקוי כלשהו עליו לשאת בהוצאות התיקון, בעוד בקבוצות רכישה אין אחריות כזאת. לאחר קבלת המפתח אין "אבא ואמא" שאפשר ללכת אליהם ולהתלונן, מכיוון שכל הרוכשים הופכים ל"קבלנים". וכך, כדי להגדיל את הרווחים, מנהל קבוצת הרכישה או היזם מחפש בעל מקצוע זול ומוכן להתפשר על האיכות. הרוכש לא מודע לכך שהוא עומד לקבל דירה באיכות פחותה או באחריות פחותה. יש בכך לא רק סכנה פיננסית אלא גם בטיחותית, משום שאם מדינת ישראל תחווה חס וחלילה רעידת אדמה שתגרום לקריסת מבנים לא תקניים, יסבלו מכך אלפי אנשים שבתיהם יינזקו.
קבוצות רכישה הן אולי הדרך הזולה לדירה, אך לא הדרך הבטוחה. יוזמות החקיקה שמועלות עתה באות כריאקציה לכותרות בדבר הבעיות הכלכליות של ענבל אור. הן עדיין לא נותנות את הדעת שבנייה היא דבר מסוכן. וכמו בכל דבר מסוכן, יש צורך שבעל מקצוע מוכשר ומיומן יעסוק במקצוע, וגם זאת תוך כדי פיקוח מקצועי שיבטיח ביטחון בעתיד.
הכותב הוא עורך דין מומחה לענייני נדל"ן וראש המועצה המקומית אפרת
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו