תנו לנשים לחבר, לגשר ולפייס

המחויבות העמוקה לזכויות האישה במדינה העברית הצעירה באה לידי ביטוי כבר בשנים הראשונות לקיומה, וכפי שניסחה זאת החלטת ממשלה מ־18 במארס 1949: "יקוים שוויון מלא וגמור של האישה - שוויון בזכויות ובחובות, בחיי המדינה, החברה והמשק ובכל מערכות החוקים". 

במרוצת הדורות, גם תחת נסיבות חברתיות ותרבותיות, הנשים בקהילות היהודיות היו חלק בלתי נפרד מהנהגת הקהילה. לרבנית היה מקום של כבוד ומעמד בהחלטות בעלה. נשים, הגם שהיו מאחורי הקלעים, הובילו מהפכות שקטות ובין היתר היו אלה בנותיו של רש"י שהניחו תפילין מבלי שקיבלו היתר מהממסד הרבני.

בראשית תהליך שיבת העם לארצו, כשהתפשט הרעיון הציוני והחלה השיבה ארצה, נשים כגברים היו חלוצות ונטלו חלק בכל עבודות השדה והמשק. הן יצאו לשמירות וחיו את המהפכה אפילו מבלי לדעת שהן חלק מהזרם הפמיניסטי. אחריהן באו הנשים העבריות ששירתו בהגנה ובאצ"ל ולחמו בפלמ"ח, ואף השתתפו במבצעי ההעפלה הנועזים. ונדמה שהיום, בעידן מאפשר מבחינת הנשים, עדיין לא השלמנו את המהלך שיביא נשים לעמדות מפתח, למנהיגות ולמיישבות סכסוכים. 

ד"ר רבקה נרדי, חוקרת מגדר, כתבה ב־2007: "אילו בעלי השררה המחזיקים בעמדות כוח היו לומדים משהו מהאיכויות הנשיות המעוגנות בקודים אחרים - יותר רגשיים־אנושיים ודמוקרטיים - היה עולמנו מתנהל לאורם של ערכים יותר הומאניים, עם יותר חמלה וסובלנות". כלומר, לנשים יש יכולות מוכחות בתחומי התקשורת הבין־אישית, הן רואות את ההקשר הרחב. 20 שנות עבודה ב"צו פיוס", הוכיחו לי שגם אם מוצאים פתרון, הוא לא בהכרח יבטיח ניצחון מוחלט של אחד הצדדים, אלא ישאף למצוא את נקודת האיזון בין רווח להפסד של אלה משני צדי המתרס. ומבחינתי, המודל הנשי הוא מודל של פיוס. של גישור. של חיבור. הוא נוטה לקדם שיתופי פעולה וליצור תשתיות קהילתיות. נשים נעזרות זו בזו, לא רואות פחיתות כבוד בלהתייעץ, פחות מקובעות ולכן יותר פתוחות לרעיונות חדשים. 

אולי זאת הסיבה שבתי הספר המשותפים לחילונים ודתיים צמחו בחלקם כפועל יוצא של יזמות נשית - אימהות שרצו חינוך מגוון לילדיהן, שראו את הצורך להעשיר את הילד דרך המפגש האנושי. מודעות לרווחתו הרוחנית והמנטלית של הדור הבא, הניעו נשים ליזום ולהקים ביחד איתנו כמה מבתי הספר והגנים המשותפים לילדים חילונים ודתיים ברחבי הארץ.

אף על פי שאנחנו נתונים במצב של סיכון ביטחוני מתמיד, ברור שהעולם הגלובלי צועד לעבר כיוון חדש: המודעות הגבוהה לצרכים הנפשיים של היחיד, להבחנה בשוני, לקבלת האחר והמוחלש, היא מסימני העידן החדש, והדיאלוג דורש מיומנויות "נשיות". אפשר לראות את זה בריבוי הפורומים המנוהלים על ידי נשים ולמען נשים בנושאי הורות, בריאות, הגנה על הסביבה ועל בעלי החיים. הקהילתיות וההסתופפות סביב אינטרס משותף, חלוקת הידע והניסיון האישי למען טובת הכלל הם פניו של העתיד. ובכך מצטיינות נשים.

הכותבת היא מנכ"לית עמותת "צו פיוס"טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו