סופת החוף המזרחי חלפה בלי להותיר אחריה טראומות קשות במיוחד, והנושא היחיד על סדר היום כעת הוא הסבב הראשון של הפריימריז, מחר באיווה. את מירב תשומת הלב מושך כמובן דונלד טראמפ, שכבר הפך מזמן מליצן החצר לסלב; כל משפט שנוי במחלוקת שלו מצוטט בכל אמצעי התקשורת, וכל חילופי דברים בינו לבין שדרן בדרכו ממכוניתו אל אחת מאסיפות הבחירות שלו הופך ל"ראיון בלעדי". אבל טראמפ נולד בסקרים, והצבעת אמת מחר עשויה לתקוע סיכה בבלון המשועשע הזה ולהותיר את המחנה הרפובליקני לאנשים רציניים ממנו.
נשף המסיכות המתמשך שנוצר בידי תחנות הטלוויזיה והסקרים שלהן עשוי להסתיים עכשיו גם עבור המועמד הדמוקרטי התימהוני משהו, ברני סנדרס, שנראה כמו כל דבר אחר חוץ מאשר מועמד לנשיאות, ולהותיר את הילארי קלינטון פנויה ממאבקים פנימיים. מובן שגם ההפך יכול לקרות: טראמפ עשוי לקבע את מעמדו כמתמודד בעל הסיכוי הגבוה ביותר למועמדות מפלגתו לנשיאות, וסנדרס עשוי להוכיח כי הוא רחוק מלהיות מועמד אזוטרי. הפריימריז באיווה אינם החשובים ביותר, אך במצב שנוצר הם יהיו הבחירות הראשונות אשר יאששו או יפריכו את המספרים בסקרים.
בינתיים, ממשיך טראמפ להתנהל כאילו הוא לא סופר אף אחד. הוא החליט, למשל, שלא ישתתף בעימות בין שבעת המתמודדים הרפובליקנים שהתקיים ביום חמישי האחרון, משום ששדרנית רשת פוקס ניוז מייגן קלי, שהיתה מנחת האירוע, עוינת אותו. טראמפ יצר תקדים היסטורי בכך שהודיע כי יסכים להשתתף בעימות רק אם יקבל 5 מיליון דולר למטרות צדקה, ומשנדחה ערך אירוע התרמה לחיילים משוחררים ואסף את הכסף הזה בעצמו. הפרשנים אינם מפסיקים לעסוק בשאלה אם היעדרו של טראמפ מן העימות פגע בו או תרם לו, אבל כפי שאמרה מנחת הדיון, הוא היה הפיל שלא נמצא בחדר, וגם בהיעדרו - היה האיש המדובר ביותר בעימות.
אין ספק שטראמפ הפך את הפריימריז של 2016 לתהליך מעניין הרבה יותר ממרבית הפריימריז הקודמים. הוא ילד הפרא של הפוליטיקה האמריקנית, לעולם אי אפשר לצפות אותו, הוא תמיד מפתיע, מעצבן, "אומר את האמת בפנים", ואינו מפחד מאיש - לא מן התורמים (כי הוא תורם לעצמו), לא מאיראן, לא מדאעש, לא מפוטין ולא מן הסינים, ועד כה - הלך לו קלף מטורף.
בבוסטון לא מאמינים כי טראמפ הוא אכן המועמד הבלתי ניתן לערעור של המפלגה הרפובליקנית. רוב התושבים מצביעים למפלגה הדמוקרטית, וחלקם הגדול יעניקו את קולם לסנדרס משום שאינם מאמינים בהילארי, אך הם רוצים מאוד להאמין כי גם בראשות המפלגה היריבה יעמוד מישהו רציני. הם מקווים מאוד שמחר יהיה זה יום שני השחור של טראמפ, אבל הם גם יודעים שאין זו האפשרות היחידה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו