השתתפותה של איראן, ביום שישי האחרון בווינה, בשיחות השלום שנועדו להביא לתוכנית מעבר פוליטית בסוריה ולהבראתה המדינית, שיקפה את הסדר האזורי החדש במזרח התיכון בפרט ובעולם בכלל לאחר הסכם הגרעין.
אם בעשורים האחרונים היתה ההגמוניה העולמית מובלת בידי ארה"ב כמעצמה בודדת בזירה חד־קוטבית, הרי שבע השנים האחרונות של ממשל אובאמה שינו לחלוטין את התמונה והפכו את הזירה העולמית לדו־קוטבית, ויש שיאמרו אף לרב־קוטבית. לוואקום השלטוני העולמי נכנסה רוסיה, בעיקר בשנה האחרונה, ויש לה חלק פעיל בסכסוכים בינלאומיים מבחינה דיפלומטית וצבאית.
הסדר האזורי החדש במזרח התיכון קשור באופן ישיר לרובד הראשון - השינוי בהגמוניה העולמית - ולשינויים שהתחוללו בו. בעיקרו, מעוצב הסדר האזורי החדש על ידי מדיניות החוץ האמריקנית בשנים האחרונות וההחלטה להעביר את כובד משקלה מהמזה"ת לאסיה. כחלק ממדיניות זו שאפה ארה"ב לאזן את הכוחות באזור ובכך לייצבו. השתתפות איראן בשיחות בווינה היא תוצאה של אותה מדיניות חוץ אמריקנית, שראתה באיראן גורם מייצב, היכול לתרום לשיווי המשקל אל מול השליטה הסונית במזה"ת, בהשפעת ערב הסעודית, מצרים וירדן. החשיבות הגיאו־פוליטית שראה ממשל אובאמה באיראן, תרמה להפיכתה של האחרונה בהדרגה למעצמה אזורית.
ההחלטה האסטרטגית של ממשל אובאמה הגיעה לכדי שיא בהסכם הגרעין הסופי שנחתם בין איראן לשש המעצמות - בהובלת ארה"ב כשושבינה - אשר למעשה הלבין את הפרותיה הבינלאומיות של איראן מול החלטות מועצת הביטחון ופתח בפניה דלתות רבות בעולם. הנה כי כן, מדינה מצורעת ומבודדת, שהיתה במצוקה כלכלית חמורה, מתקבלת עתה בזרועות פתוחות ומחוזרת בידי מדינות ומעצמות, משל היתה התגלמות הפיוס והשלום. לא זאת אף זאת - מצבה הבינלאומי והדיפלומטי של איראן השתפר פלאים, חרף העובדה שלא עשתה עדיין דבר חיובי כדי לזכות באמון שש המעצמות, שמולן חתמה על הסכם הגרעין. כך, הממונה על יחסי החוץ באיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, בירכה על השתתפות האיראנים בשיחות, ושר החוץ הבריטי פיליפ האמונד טען כי איראן היא "כוח משמעותי וחשוב באזור״.
האבסורד מתחדד עוד יותר כאשר מביאים בחשבון את ניסוי הטילים הבליסטיים שערכה איראן ב־12 באוקטובר, ושאותו הגדירה ארה"ב כהפרה "ברורה" של החלטת מועצת הביטחון, האוסרת על טהרן לעסוק בכל פעילות הקשורה לטילים בליסטיים היכולים לשאת ראש נפץ גרעיני. לא די בכך שמדובר בהפרת החלטת מועצת הביטחון, אלא שעל פי מומחים אמריקנים, הניסוי האיראני היה הפרה של הסכם הגרעין עצמו.
מדיניות החוץ של ממשל אובאמה, אפוא, איפשרה ומאפשרת לאיראן - בכוונת מכוון - להפוך לשחקן משמעותי בזירה הבינלאומית והאזורית, עד כדי התעלמות מהסתירות ומהסכנות הרבות שאותה מדיניות יוצרת. בעוד איראן עודנה מחויבת להשמדת ישראל וממשיכה לערער את היציבות במזה"ת תוך כדי התערבותה לטובת המורדים בתימן ומשטר הדמים של אסד בסוריה; מממנת ארגוני טרור ובהם חיזבאללה והג'יהאד האיסלאמי; ומתסיסה את השטח ביהודה ושומרון, ממשיכות המעצמות - באופן אבסורדי ומנותק לחלוטין מהמציאות - להרעיף עליה שבחים ולחזק את מעמדה הדיפלומטי, ובכך ממשיכות לתרום להיווצרותו של הסדר העולמי החדש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו