אם הסקר אכן משקף את המצב בשטח, נתוניו מאוד עגומים ומעוררים דאגה עמוקה, בעיקר בכל הקשור לעומק הבורות. הממצא חמור במיוחד מכיוון שמדובר באבני יסוד של זהותנו. השאלון כלל מושגים בסיסיים, כגון: מהן ארבע השורות הראשונות של "התקווה", מהם שמות חמשת חומשי תורה (לאו דווקא לפי הסדר), מהן המדינות שבהן גובלת ישראל ועוד.
האם נוכל להשלים עם המצב שבו מורה בישראל לא יודע עובדות כה בסיסיות? מכיוון שמדובר במורים המעצבים את דור העתיד הממצא חמור שבעתיים. מה אפשר לעשות? יש צורך לעבד תוכנית לימודים המתאימה ללומדים במוסדות להכשרת מורים, תוכנית שתתמקד "בתרבות ישראל" - בהיסטוריה, בגיאוגרפיה, בספרות, בארון הספרים היהודי ובכל מה שקשור לתרבותנו.
כיום, כוללת תוכנית הלימודים רק קורסים ספוראדיים הניתנים במשורה פה ושם. לא רק שאין בהם די, אלא שהם אינם יוצרים מארג של ידע הנבנה נדבך על גבי נדבך. מחקרים קוגניטיביים בתחום הלמידה מצביעים על הצורך בבניית תוכניות מובנות ולא בהעברת פיסות אינפורמציה מנותקות המועדות לשכחה.
התוכנית המובנית צריכה להיות מיושמת החל מהשנה הראשונה ללימודי הכשרת מורים ומשולבת בכל שנות ההכשרה. בעוד התכנים הם אבני היסוד, אופן ההוראה חשוב לא פחות.
על ההוראה להשתמש בכלים עכשוויים, שהם לחם חוקם של הדור הצעיר. הידע הבסיסי הוא חלק מהזהות שלנו. המורים לא רק מעבירים ידע אלא גם מחנכים, ועל כן צריכים להיות בעלי ידע תוכני־פדגוגי בסיסי בכל הקשור לתרבות ישראל. יגאל אלון, מי שהיה שר החינוך והתרבות, אמר: "עם שלא יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל".
הכותבת היא נשיאת המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד יליןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו