1.יותר משבוע חלף מאז פברוק ה"ראיון" שערך עופר חדד בחדשות ערוץ 2, תחת הכותרת "בלעדי: עדות ראשונה ויוצאת דופן מתוך ארגון הטרור היהודי", עם א', שלא היה אלא עמרי מנשה, תחקירן ערוץ 2 שהולבש והוצלל והרעיד ברכיים כדי לספק רושם אמין להצגה. מיה מנע חשפה את הפרשה ב"וואלה", וקלמן ליבסקינד הוסיף ב"מעריב" כתב אישום מפורט.
התרגלנו לשנאת ההתיישבות בחלקים ידועים בערוץ הזה, ונפשנו נעשתה שוות נפש למראה אוהד חמו מדברר את פת"ח וחמאס במסווה של "ראיונות בלעדיים" (בשבוע שעבר איים חמו עלינו באמצעות אסיר פת"ח שהוקלט, שרע ומר יהיה גורלנו אם מוחמד עלאן ימות). פברוק הראיון העלה בזיכרוני את ביוּם טקס ההשבעה של "ארגון איל", ארגון דֶמֶה שהקים פרובוקטור השב"כ, אבישי רביב, כדי להכפיש את הימין שהתנגד להסכמי אוסלו. הטקס השקרי שודר בערוץ הראשון בספטמבר 1995 וגרר זעזועים קולניים ואצבעות מאשימות (אגרופים) במיטב המסורת השמאלית, שהיו עוד ניסיון לסתום פיות ולעצור את הסחף בדעת הקהל נגד שלום הדמים שהביא עלינו אוסלו.
אנחנו הראשונים לדרוש פעולה נמרצת נגד גורמי הקצה בימין הפוגעים במוסר האנושי, במדינת ישראל ובמפעל ההתיישבות. כבר כתבתי שמבחן הדרישה הזאת אינו רק בדיבורים אלא בהסגרת אותם שועלים קטנים המחבלים (כן, מחבלים!) בכרמי ארץ חיינו. אבל אפילו בחינה טקסטואלית של הדברים שאומר השחקן בראיון המאיים אינם מחדשים דבר. הנערים הללו מסוכנים, אין להם אלוהים ולא רבנים, וכנראה גם לא הורים. מדהים, איך עליתם על זה? כל פרשן מתחיל יספר דברים דומים. לא חבל על ההפקה? אפשר לשים את אמנון אברמוביץ' שיאמר אותם דברים, ולקבל שלושה במבצע: הוא יכניס לתוך הימין הקיצוני את כולנו, כולל המתנחלים, החרדים וביבי.
2.אגב אברמוביץ', שלשום התייחס האורקל לקבינט שדן בזמנו בסוגיית ההפצצה באיראן. הוא דיבר על שלישייה שהתנגדה (בגין, מרידור ויעלון) והפטיר בארסיות: "שטייניץ לא נחשב; הוא באמת שר מחמד או ח"כ שעשועים של נתניהו". פעם אחר פעם מתגלה אברמוביץ' ברשעותו כשארס נוטף מפיו תחת דברי פרשנות. גועל נפש. מי יזכור שהיה פרשן כזה.
בניגוד לאברמוביץ' - ששחצנותו אינה מתירה לו להודות בקיבעון הפסיכו־פוליטי שהוא תקוע בו, כאילו נותרנו בשנות ה־80, טרם הניסויים הגדולים של אוסלו וההתנתקות - ד"ר יובל שטייניץ היה אמיץ וישר דיו להבין עוד במחצית הראשונה של שנות ה־90 את איוולת אוסלו וחוסר התוחלת בפתרונותיו המדיניים של השמאל. ואז עשה מעשה, ועם חברים נוספים חצה את הקווים למחנה השמרני־ימני. בזמן ששטייניץ תרם רבות לשדה הפוליטי, אברמוביץ' מכר אתרוגים ושיווק הזיות מדיניות.
3.מאז השתחרר מפעילותו חובקת העולם במשרד החוץ ובחר בקואליציית מוזס (כלומר באופוזיציה לנתניהו), השתחררו חרצובותיו של אביגדור ליברמן והוא מעניק ראיונות לכל דיכפין, כולל עלון ועד מורי ביה"ס לנהיגה של ירכא. בראיונות הוא מציג עצמו כגואל האנושות וכיחיד ביקום ה"יודע לקבל החלטות". אה, יש לו גם ביקורת על ה"פוגרום" (!) בלשונו, המתרחש במשרד החוץ. באמת פלא; רק הסתלק וכבר מונו לשגרירים דני דיין בברזיל, פיאמה נירנשטיין באיטליה, מרק רגב בלונדון ודני דנון באו"ם - מינויים מצוינים שספק אם היו עוברים אצל ליברמן (אלא אם ענו על האינטרסים האישיים שלו).
שש שנים שימש האיש בתפקיד שר החוץ ולא עשה כלום, נאדה, שום דבר. מדינות העולם דילגו עליו בבואן "לסגור עיסקה" עם ישראל ודיפלומטים התייחסו אליו בסלחנות. האם מישהו יכול לתקוע לידינו, מה חושב האיש על נושא כלשהו? מה הוא חושב באמת. אפילו השיסוי הקבוע שלו בערביי ישראל אינו אמין, ועושה רושם שמדובר בניצול ידוע של רגשות פחד בקרב אזרחים המתפתים להאמין לדימוי "האיש החזק". איסתְרא בלגינא - קיש קיש קריָא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו