כיצד יכול אדם להילחם באופן אפקטיבי נגד האנטישמיות והמוטציה החדשה ביותר שלה, האנטי־ישראליות? הצעד הראשון חייב להיות הבנה של האופן שבו התופעות הללו באות לידי ביטוי, ומי עומד מאחוריהן.
כעת הגיח לעולם מחקר חדש ובעל חשיבות רבה. "מלחמת מיליון החתכים: המאבק נגד הדה־לגיטימציה של ישראל ושל היהודים וצמיחת האנטישמיות החדשה" של מנפרד גרסטנפלד הוא ספר מרתק, שמשרטט את מרכיבי האנטישמיות החדשה. הכותרת המעורפלת למראית עין מבוארת בגוף הטקסט ומתייחסת לאינספור מתקפות השנאה הקטנות לעיתים שמקורן במספר רב של גורמים. מגמה זו נבדלת מהאנטישמיות המסורתית, אז נרשמו מתקפות מרוכזות מצד שחקנים מרכזיים, דוגמת הכנסייה הקתולית בתחילה ומאוחר הרבה יותר הנאציזם ובעלי בריתו הרבים. השוני החדש והרדיקלי בספר זה הוא שהוא מציג אסטרטגיה מפורטת באשר לאופן שבו יש ללחום באויב.
ד"ר גרסטנפלד שירת במשך 12 שנים כיושב ראש המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מכון מחקר ישראלי מוביל. כיועץ אסטרטגי עסקי בינלאומי לשעבר, שסיפק שירותים לכמה מהתאגידים הרב־לאומיים הגדולים ביותר, לאחר מותו של ויסטריך, גרסטנפלד נחשב כיום לאחד האנליסטים המוכשרים ביותר של האנטישמיות בת זמננו, עם התמקדות באנטי־ישראליות. הוא סופר פורה שפירסם עשרה ספרים בנושא זה.
ספרו החדש הוא מפגן כוח ומהווה ללא ספק את גולת הכותרת של יצירתו. זהו כרך קריא בן 500 עמודים, המספק כיסוי אנציקלופדי של הנושא. כפי הנראה, הוא הספר הראשון שנכתב שסוקר את הדה־לגיטימציה של ישראל כישות, מזהה את המוטיבים שהופעלו, את הקטגוריות של המבצעים, את האופן שבו תמות השנאה חודרות לחברה ואת היקף הנזק שכבר נגרם לישראל וליהודים.
הוא מחיש באופן מיומן את ההשקה והאינטראקציה שבין מוסלמים במדינות המערב, פוליטיקאים, התקשורת המסורתית, פעילים ברשתות חברתיות, ארגונים לא־ממשלתיים, מנהיגי כנסיות, אקדמאים, מנהיגי איגודים מקצועיים, פעילי ימין קיצוני, סוציאל־דמוקרטים, ומעל לכל, אלו מהשמאל הקיצוני שנתמכים כעת על ידי יהודים שונאי־עצמם.
גרסטנפלד מתווה את תוכניתו לארגן את המאבק בשמה של ישראל המבוצרת ובשמו של העם היהודי. הוא רואה צורך דחוף בכך שהממשלה הישראלית תקים סוכנות מתקדמת, מאוישת היטב וממומנת ברווחה נגד תעמולה, אשר תפריך באופן גלובלי את השקרים המתועבים ואת ההשמצות ותשפיל ותכלים את אלו העומדים מאחוריהם.
המשימה הראשונה של סוכנות זו תהיה התעסקות במחקר. הפעילות השנייה שהסוכנות נגד תעמולה תעסוק בה תהיה הניטור של התפתחויות חדשות הקשורות לחרחור שנאה. הצעתו, שלפיה יש לעשות זאת בשלוש קטגוריות שונות, ראויה לשבח.
• • •
הקטגוריה הראשונה תהיה לפי פעילות, לדוגמה קריאות לאלימות, היפוך שואה, BDS וכיו"ב. השנייה תהיה לפי קטגוריית המבצעים, כגון מדינות מוסלמיות, מוסלמים בעולם המערבי, התקשורת, פוליטיקאים, כנסיות ליברליות, עמותות, אקדמאים, מפלגות סוציאל־דמוקרטיות, איגודים מקצועיים וכו'. מחלקה שלישית בסוכנות נגד תעמולה המוצעת תנטר התפתחויות במדינות שונות ותתרכז באקטיביזם, ישיר או עקיף.
הספר כולל מבוא שנכתב על ידי ראש ממשלת ספרד לשעבר חוסה מריה אסנאר, שמתאר אותו כ"תרומה מצוינת להבנה טובה יותר של המתקפות הבלתי ישירות על ישראל". כמו כן, הוא כולל את תמיכתם והמלצתם של שר התרבות הצ'כי דניאל הרמן, שר החוץ האיטלקי לשעבר ג'וליו טרצי די סנטה'אגתה, שר החוץ ההולנדי לשעבר אורי רוזנטל, השר השבדי לשעבר לשיתוף פעולה ולפיתוח אלף סוונדון, שגריר ארה"ב לשעבר לאו"ם ג'ון בולטון ואחרים. הספר חייב להיחשב כמדריך וכקריאת חובה לכל מי שעוסק בפעילות ציבורית לקידום עמדתה של ישראל או למלחמה באנטישמיות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו