עודנה עומדת תלויה בספק הרפורמה של הסייעת השנייה בגני הילדים, אותה מסרבות הרשויות המקומיות לממן, וכבר פורום ועדי ההורים היישוביים יצא לעוד מאבק מתוקשר: "מחאת הסרדינים". אל תטעו, גם אני בעד כיתות יותר קטנות ומאוד אשמח אם ייושמו מסקנות ועדת שמחון, שהמליצו על תקן של 32 ילדים בכיתה. אבל על מי באמת השביתה בבתי הספר היסודיים, ימים בודדים לפני תחילת החופש הגדול, באה להלך אימים? והאם לא חכם יותר היה לאיים שלא לפתוח את השנה אם מסקנות שמחון לא ייושמו, מאשר לפגוע בימים האחרונים של שנת הלימודים הנוכחית?
מעולם לא הבנתי מדוע ארגוני ההורים לא קבעו מלכתחילה לגבי גני הילדים שהיעד הוא לא סייעת שנייה אלא גנים יותר קטנים. 25 ילדים בגן. הרי בסופו של דבר, מה שונה גן מבית ספר? אם כבר, הגיל הרך הוא הרבה יותר משפיע ומעצב על מהלך חייו של הילד, והוא זקוק בו ליותר לתשומת לב של הגננת, הדמות החינוכית הסמכותית. סייעת שנייה היא לא תחליף הולם לדמות מחנכת ולרוב אין לה את ארגז הכלים לפתח ולגלות כל ילד וילד. לשם היינו צריכים לכוון, הרי ההורים לא מבקשים מורה שנייה בכיתה, כי אם הקטנת הכיתות, והם יודעים בדיוק למה.
מאבק רודף מאבק, צודק ככל שיהיה אינו תחליף לראייה רחבה, וחזון של ההורים כלפי המערכת המחנכת את ילדיהם או יותר נכון כלפי מי שמחנך בפועל. משהו בדרך בה ארגוני ההורים מנהלים את המאבקים מצביע על רצון לשים פלסטר זמני על מערכת החינוך אבל לא באמת לרפא אותה למען הדורות הבאים. הרי ארגוני ההורים לא זועקים ליישם את מסקנות דו"ח מקינזי, שבדק 25 מערכות חינוך בעולם במטרה לבדוק מדוע מערכות החינוך המצליחות בעולם מתפקדות ברמה הרבה יותר גבוהה מרוב האחרות. מסקנות הדו"ח הוכיחו כי מערכות החינוך המצטיינות תלויות בסופו של דבר באיכות המורים. מערכות החינוך שחוו שיפור משמעותי, הצליחו לעשות זאת בזכות יצירת מערכת אפקטיבית יותר שנמדדת בהבאת אנשים בעלי יכולת אישית גבוהה יותר למקצוע ההוראה, הסבת אנשים אלה למורים טובים יותר, ווידוא כי מורים אלה מצליחים להגיע וללמד בעקביות כל תלמיד ותלמיד במערכת החינוך.
בריצתם של ההורים ונציגיהם אחר פתרונות מידיים הם מפספסים את המאבק הכי נכון והכי ראוי שיש להיאבק, לטובת כולנו: המאבק על איכות המורים בישראל; הכשרתם של המורים וניהול מחושב של מקצוע ההוראה כך שיהיה מקצוע מוביל ולא ברירת מחדל. נדמה, שלמאבקים ארוכי טווח כאלה אנחנו לא פנויים. כמעט כמו ילדיהם, מתבר כי גם ההורים רוצים "כאן ועכשיו". ומה לגבי עתיד מערכת החינוך? לזה ידאגו (ואולי לא) אחרים.
מאבקים צריך לדעת לנהל בחכמה. כשעושים את זה טלאי על טלאי, זה סותם חור אבל זה לא באמת מועיל לטווח הארוך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
