אנחנו חיים בעולמות מקבילים. יש את עולם החרמות על ישראל, ההתקפות הבלתי מתפשרות על עצם קיומנו, לא משנה מה נעשה; התחושה שהכל מתחיל לזלוג בין האצבעות ושכדאי להתחיל לחפש איך מוציאים דרכון עם חותמת אירופית. ויש יקום מקביל, שבו ישראל היא הילד הפופולרי בכיתה: על פי דו"ח מסכם ל־2014 של מכון הייצוא, "נרשמה עלייה בהיקפי הייצוא לחמישה מתוך עשרת יעדי הייצוא העיקריים בהשוואה ל־2013", ובאופן פרדוקסלי דווקא הייצוא לטורקיה עלה ב־10%. זאת ועוד, בסיכום 2014 הייצוא למדינות האיחוד האירופי - אלו שתכף מחרימות אותנו ביקום השני - נשמר בהיקף דומה ונותר ללא שינוי בהשוואה ל־2013. הייצוא לארה"ב אף עלה ב־6%.
מכון גאלופ פירסם השנה סקר בקרב אמריקנים בעניין תחושותיהם כלפי ישראל והפלשתינים. מפתיע לגלות שבפברואר השנה ובפברואר אשתקד 62% מהאמריקנים ראו את ישראל באופן חיובי. כלומר, כלום לא השתנה, אפילו עם צוק איתן באמצע. מפתיע עוד יותר לראות שיש ירידה מ־18% ל־16% במספר האמריקנים שרואים באופן חיובי את הפלשתינים.
ואם תאמרו שאפשר לסמוך על האמריקנים ועל הלובי היהודי, ניקח את אנגליה, מעוז אנטי־ישראלי ידוע. בינואר 2014, על פי סקר של YouGov בקרב 2,000 בריטים על תחושות כלפי ישראל והפלשתינים, התברר: 22% תומכים בפלשתינים ו־16% תומכים בישראל, בעוד 62%(!) לא הביעו עמדה לכאן או לכאן.
אז מה בדיוק קורה פה? איזה יקום הוא האמיתי, באיזה עולם אנחנו באמת חיים? למעשה, התשובה לשאלה היא: תלוי את מי שואלים. אם תשאלו את הישראלים ואת העולם היהודי, שם רמת המודעות בשיא, העולם כולו נגדנו. אנחנו מרגישים שלא באמת רוצים אותנו פה, שלא מבינים את המצב הגיאופוליטי, ואנחנו רגישים לכל אמירה שנאמרת נגדנו. אך אם תשאלו את שאר העולם, אלו שלא מתעוררים בבוקר ומייד בודקים ב־CNN מה קורה במזרח התיכון היום, תקבלו תשובות פושרות, אם בכלל. עבורם ישראל היא לא יותר ממדינה שבאופן מתמשך, ויש לומר נדוש, מייצרת חדשות לא טובות.
נדמה כי מרוב שאנחנו, הישראלים והיהודים ברחבי העולם, מעלים על סדר היום את ישראל במונחים אך ורק של הקונפליקט עם הפלשתינים, הצלחנו בעצמנו לרכז את השיח סביב הסכסוך, וסביב הסכסוך בלבד. זאת ועוד, תנועות החרם השונות הגדילו והכניסו לשיח היומיומי מילים כגון "אפרטהייד", "גזענות", "רצח ילדים", "קצירת איברים". מילים נוראיות לתאר מדינה אשר מתנהלת בתנאים בלתי סבירים וקשים ביותר ל"הסברה".
בסופו של דבר, בני אדם הם בני אדם, הם מעוניינים במה שנותן טעם לחיים: עסקים, תרבות, קיימות, אוכל, רפואה, היי־טק ועוד. לישראל הרבה חולשות, אך גם יש לה את כל החוזקות, באופן מעורר השראה. לו היינו כל מדינה אחרת, היינו משקיעים כמויות אדירות של כספים ומשאבים בקידום היתרונות היחסיים שלנו בעולם, כפי שכל מדינה אחרת עושה. אבל מאחר שאנחנו ישראל, מדינה מורכבת ובעמדה רגישה ביותר, אנחנו מאפשרים לאחרים להגדיר מי אנחנו ומגיבים לטענותיהם.
ישראל היא מדינה, לא סכסוך, ובתור שכזו עלינו לקדם אותה ולהשקיע לא פחות, ואף יותר, בשיווקה לעולם. עשרות שנים ישראל מנסה להסביר עצמה וזה נהיה יותר ויותר קשה. בד בבד, מקטרגינו נהיים יותר ויותר מתוחכמים, ואין לנו זמן לחכות עד שנגיע ליקום אשר בו דיון אמיתי ונרחב בדה־לגיטימציה של ישראל יהיה השיח הרווח.
לשם כך, במקביל לאפיקים הדיפלומטיים, יש להשקיע ביישום תוכנית למיתוג ולשיווק ישראל לעולם, תוכנית שכולנו - ממשרדי הממשלה ועד עיריות, עמותות ועסקים - יכולים לקחת בה חלק.
הכותבת היא מנכ"לית עמותת VIBE ISRAEL ומומחית במיתוג ערים ומדינותטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו