הוצאתם להורג של תומכי ארגון "המדינה האסלאמית" בשבוע שעבר במצרים, אינה יכולה להסוות את מלחמתו העיקרית של המשטר בראשות א־סיסי. בסמיכות זמנים להוצאה להורג, יזם המשטר את גזרי הדין החמורים על מנהיגי "האחים המוסלמים", ביניהם מוחמד מורסי, כאשר על האחרון ועל עוד מנהיגים בכירים של התנועה נגזרו עונשי מוות.
כאשר ארה"ב אינה מסתפקת עוד בהפצצות מהאוויר על מטרות דאע"ש, המשטר במצרים מאותת שהוא נע, כביכול, באותו המסלול. א־סיסי מנצל את ההזדמנות להלום בחוד החנית של האסלאם הרדיקאלי הסוני כיום, דאע"ש, אך בה בעת אינו שוכח לרגע את סדרי העדיפויות שלו במסלול המאבק נגד גורמים אסלאמיים קיצוניים. מבחינתו, יש קודם כל להחניק את קולה וכוחה של תנועת האופוזיציה האסלאמית ההמונית ־ "האחים". אם דרוש כרגע להוציא להורג פעילים שלהם, הוא ידאג שהדבר ייעשה, אבל בצעד מחושב ובתזמון הנכון.
לא נשמעה כל מחאה מצדה של ארה"ב על הוצאתם להורג של תומכי דאע"ש על ידי מצרים. אבל נשמע גם נשמע קול מחאה כאשר נגזרו עונשי המוות על מנהיגי "האחים". מבחינת הממשל האמריקאני, מוחמד מורסי הוא עדיין הנשיא שנבחר בבחירות חופשיות ודמוקרטיות (ראשונות!) ועל כן הוא מלמד עליו סנגוריה.
א־סיסי לא רק נוקט בצעדים פוזיטיביים, שמיועדים להדק את עניבת החנק על צוואר "האחים", ובכלל זה הוצאת התנועה מחוץ לחוק והכרזה עליה כארגון טרור. מאבקו נגדם, שהחל במהלומה צבאית אכזרית בקיץ 2013, הפך להיות פוליטי בעיקרו, תוך כדי שימוש במערכת החוק והמשפט.
נשיא מצרים מוכיח עד כה שהוא הפיק את הלקח מניסיונו המר של חוסני מובארק. היה לו מספיק זמן להפנים את אופן ההשתלטות של "האחים" על המדינה ולפקח על מנהיגיהם מ"מרחק נגיעה". את ההפיכה הצבאית הוא הכין בקפידה ולא השאיר ל"אחים" כל אופציה להתנגדות אלימה. מכיוון ש"האחים" מוסיפים להתנגד נחרצות למשטר ומסיתים נגדו השכם וערב, באמצעות הטפה ושימוש במדיה, פעולתם אינה נסתרת מעינו.
כאשר הם מגדירים אותו כבוגד, קוראים להפיכה נגדו ועל הדרך מסמנים אותו כמשתף פעולה עם ישראל, בעיקר בנושא הלחימה נגד דאע"ש וקבוצות טרור בסיני, א־סיסי לא יכול אלא להגיב. תגובתו היא רבת פנים ונחרצת: סדרת פעולות צבאיות נגד הטרור בסיני, הוצאת החמאס מחוץ לחוק ולאחר מכן הגדרתו כארגון טרור וכן הוצאות להורג כמו שראינו השבוע. עד כאן במישור הצבאי.
על מנת להשלים את המהלך נגד "האחים", א־סיסי למד שאת מי שהצליח לברוח ולהבריח מהכלא יש להשיב לשם וללא פתח יציאה. על כן גזר דין מוות נגד מנהיגי "האחים" בא בחשבון, או לכל הפחות האפשרות להמיר זאת במאסר עד - מוות. לא רק מוחמד מורסי פרץ לכלא ועל כן נגזר עליו עונש מוות, גם ח'ירת אל־שאטר, מועמדם הראשון והכוחני של "האחים" לנשיאות, קיבל את אותו העונש.
אך בהשתקתם של מנהיגים פוליטיים אין די ולכן בית המשפט במצרים גזר עונש מוות על "המדריך הכללי" מחמד בדיע, מנהיגם הרוחני לשעבר של "האחים". בנוסף לכך, שיח' יוסף אל־קראדאוי (בעברו נמנה עם "האחים"), הסמכות הדתית הסונית הבכירה, נכלל גם הוא ברשימת הנידונים. במהלכים אלה דומה שא־סיסי לא רק השלים את האיום, אלא אף החל לממשו.
כשמסתמנת תפנית בהעמקת הלחימה האמריקאנית נגד דאע"ש, במסגרת המאבק ב"ציר הרשע" הסוני, לעבד אל־פתאח א־סיסי יש פרשנות וסדר עדיפויות משלו לגבי אותו ציר. לגבי דידו, מדובר קודם כל ב"אחים" ותומכיהם, ורק לאחר מכן דאע"ש וארגוני טרור בסיני. לא מדובר כאן בשיקולים אידיאולוגיים או ערכיים, אלא באינטרסים של כוח ושליטה. כאלה שתואמים במידה רבה, יש לומר, את האינטרס הישראלי.
הכותב הוא מרצה ללימודי המזרח התיכון באונ' אריאל וחוקר במרכז בס"א למחקרים אסטרטגיים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
