1. ההפסד בארנה היה תבנית נוף הפועל ת"א העונה. במילה אחת: החמצה. בערב שבו ירושלים קולעת 1 מ־15 מהשלוש, מאבדת 24 כדורים, יותם הלפרין לא הופיע והפועל, בזכות גייטס המצוין, מורידה 12 ריבאונדים, הסידרה היתה חייבת לחזור לדרייב אין.
לא הבנתי את העבירה המטופשת של מתן נאור (גם בביקור הראשון העונה הוא ביצע עבירה לא חכמה) 20 שניות לסיום ההארכה ששלחה את מקי לקו, אבל זה הרבה מעבר לזה. העובדה שליד לימונד לא היה גארד יוצר בלטה בסידרה, אבל גם ההחלטה הגורלית להביא את דיז'ון תומפסון. אם הפועל היתה בוחרת בג'וליאן רייט בינואר זה היה מובן יותר, כי זה שחקן אקטיבי שיכול לשנות זריקות. דיז'ון לא תרם בשום אספקט, ולא בכדי הוא חתום על איבוד הכדור של המשחק.
2. ברכות להפועל ירושלים ולדני פרנקו על עלייה לחצי הגמר, אבל בעונה כזאת, אחרי כל הפיאסקו בחצי הראשון של העונה, היא חייבת להניף צלחת ב־25 ביוני. להבדיל מהמשחקים בפתיחת העונה, ירושלים לפחות הוכיחה היום בגרות מנטלית, אבל עדיין בכל צומת ומשחק העונה שיש בו לחץ התפקוד שלה יורד פלאים. אם זה ביורוקאפ או בגמר הגביע, הערב פשוט לא היה מי שינצל את זה. אם בירושלים לא יעלו את ברייסי רייט לרכבת הגמר זו תהיה התחנה האחרונה.
3. לא אהבתי חלק מההחלטות של צוות השיפוט, אבל מגיע קרדיט גדול לספי שמש על פסילת הסל של מקי. יכול להיות שגם במצבים נוספים צריכים ללכת למוניטור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו