קל לעשות לייק. לחיצה וזהו. קל גם לעשות שיתוף. גם כאן קליק מספיק, וכך החברים שלנו יכולים לראות מה קראנו ומה אהבנו. כך המידע עובר לעשרות ולמאות אלפים כמו כדור שלג.
הקלות הזו, של הקלקות בלי חשבון, נועדה בראש ובראשונה להעשיר את בעלי המניות של פייסבוק, והיא גורמת להפצה ויראלית לא רק של תכנים ראויים אלא גם של השמצות, הצקה, של בריונות רשת. זה מתנפח במהירות, ולעיתים מעבר לכל פרופורציה. כל אחד מוסיף שמן למדורה. כך, אולי בלי להתכוון, פוגעים גם בחפים מפשע ובבני המשפחה שלהם. בשבריר השנייה שלוקח לנו ללחוץ לחיצה אנו עלולים להרוס חיים. עובדה.
פייסבוק ושאר הרשתות החברתיות יישארו איתנו עוד כמה שנים, ועובדה זו מחייבת כל אחד מאיתנו לחשוב על אתיקה. אתיקה עיתונאית. כל כלי תקשורת המכבד את עצמו בודק עובדות לפני פרסומן. המקליקים ברשתות החברתיות בדרך כלל אינם בודקים. כל מי שכותב, משתף, מגיב, צריך להחיל על עצמו אתיקה עיתונאית. זו עיתונות שאינה כפופה לכל החוקים של העיתונות הקלאסית, ולכן היא גם לא אמינה ולא תמיד נכונה. אבל היא עדיין נמדדת באמות מידה משפטיות שבהן נמדד כל פרסום פומבי.
לכותבים אין יועצים משפטיים. ידם קלה, בעיקר על הנייד. החוק חל על האינטרנט כמו על כל מדיה אחרת. העובדה שהמתלוננת הסירה את הפוסט שלה, שככל הנראה פגע בנפשו של אריאל רוניס, לא תעמוד לה. גוגל זוכר הכל. אם היא תועמד למשפט על הוצאת דיבה, היא תעומת מול אלה שהכירו את אריאל רוניס ז"ל. גם הבעת צער לא עוזרת. ברגע שהכתוב מתפרסם, הפגיעה נעשתה. היא חקוקה לעולם. והרי לכאורה, היא יכלה להתלונן בצורה אנונימית על סניף של משרד הפנים, בלי לנקוב בשמות, והתלונה שלה היתה נבדקת בלי לפגוע בחפים מפשע.
לא צריך עכשיו להתנפל עליה. גם זה יהיה משפט שדה. היא לא האשמה היחידה בתופעה. היא חלק ממנה. כולנו חלק ממנה. היא לא היחידה שחושבת כנראה שאפשר לכתוב כל דבר ולא לתת על כך דין וחשבון. צריך להבין שהיום אין כבר אנונימיות ברשת. לא לכותב, לא לקוראים ולא למגיבים. גם לא למושמצים. אם כותבים נגד אדם, מייד כולם יודעים על זה. אין עוד סודות. לכל אחד מאיתנו יש פרופיל, עם תמונה, ולכל השמות יש פרצופים. אלה לא רק תמונות בעולם וירטואלי, זה חלק מהעולם האמיתי. כולנו בני אדם, ואם פוגעים בנו ברשת זה כמו פגיעה פיזית. אולי אפילו יותר. לפעמים זה גם הוצאה להורג. לבני נוער, שהרשת היא כל עולמם, משפט שדה וירטואלי והאשמות סרק הם חורבן של כל העולם. לפני שעושים שיתוף, לייק, על הכפשה או על תלונה, יש לספור עד עשר. ולהקליק בזהירות. אולי כך נציל נפש אחת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו