בין מגילת אסתר לנאום בקונגרס

בצומת שליד פארק רעננה יש רמזור עם טיימר. בחיים לא ראיתי דבר כזה. שלט אלקטרוני עם מספרים שרצים אחורנית: כמה זמן נשאר עד לירוק. בהיתי בטיימר ומפרקיי על ההגה, מהרהרת כמה קָצְרָה הרוח, עם "זמן קריאה" מתחת לכותרת הכתבה במאקו, וה־וי הכחול בווטסאפ, ועכשיו רמזור עם אישיות גבולית. כשהמספרים האדומים הלכו והתקרבו לאפס, זה הזכיר לי משהו אחר. פרויקט הגרעין האיראני אמנם לא הציב שעון־עצר של 45 שניות כמו ברמזור אבל הספירה לאחור מתקתקת.

במרחק של שעה וחצי טיסה מנתב"ג מבשלים מדענים בחלוקים לבנים פצצה גרעינית שמטרתה לגמור את מדינת ישראל. בתור אמא, לא בלתי חרדתית, הטיימר על הרמזור נראה לי כמו פצצה.

•   •   •

במסגרת הדיון על נסיעת נתניהו לקונגרס הוצאו אישים היסטוריים שונים מקבריהם, האבק נוער מחליפותיהם וסומק נצבע בלחייהם המתות. רוזוולט וצ'מברליין, היטלר וצ'רצ'יל. מי שחי על ציר ארוך יותר ולמולו לוח השנה העברי לא יכול שלא להיזרק להשוואה היסטורית רחוקה יותר. מצמררת. תאריך הנאום בקונגרס הוא י"ב באדר אחרי השקיעה, דהיינו י"ג באדר. "ונשלוח ספרים ביד הרצים אל כל מדינות המלך, להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד, בשלושה־עשר לחודש שנים־עשר, הוא חודש אדר". זה התאריך, זה הסיפור. פער של 2,300 שנה שנמחק באחת.

תסלחו לי על הרגשנות אבל אני לא יכולה לשמור על דם קר כשזה הדם שלי שמונח על הפרק. ראש ממלכת איראן־היא־פרס, אחמדינג'אד־הוא־המן (נהגה בפרסית כמעט כהמניג'אד), מצהיר על כוונותיו לג'נוסייד של העם היהודי. לפני עשור הוא ערך כינוס תחת הכותרת "עולם ללא ציונות" וצעק שם שיש "למחות מהמפה את הגידול המביש". לפני חמש שנים הוא אמר שהציונים "סופם להיעלם, הם בני מוות". בשנים האחרונות הוא פחות מדבר ויותר עושה. גזירת המן היתה "להשמיד להרוג ולאבד, ביום אחד"; נו, פצצה גרעינית משמידה ביום אחד. 

על ההבדל בין שני חגי הניסים, חנוכה ופורים, אומרים שאם בחנוכה מסובבים סביבונים, הידית מלמעלה, וההשגחה העליונה ברורה וגלויה - בפורים מסובבים רעשן, הידית למטה, והאדם נדרש למעשה ארצי כדי לסובב את הגלגל. אסתר לבשה בגדי מלכות ונכנסה למיטתו של מלך גוי, שיכור ומטומטם, כדי להציל את המצב. ראש מדינת היהודים תשע"ה נוסע לארמון אחשוורוש לזעוק נגד הפור. אחשוורוש הנוכחי לא מולך על 127 מדינות אלא על 50; הוא לא שיכור ומטומטם אבל אדיש לגורל היהודים כמקבילו; וזו שנתו השלישית של אובאמה בקדנציה, בדיוק כמו אחשוורוש שהיה בשנת שלוש למולכו במגילה. אסתר הגיעה אל הארמון ביום השלישי, אחרי שלושה ימי הכנות; נתניהו ייכנס לקונגרס ביומה השלישי של הוועידה. וגם חרבונה זכור לטוב, הוא פירסם את דבר העץ שעשה המן למרדכי: ג'ו ביינר, שהזמין את נתניהו לנאום ולפרסם את הסכנה, ייזכר לטוב בדברי ימי עמנו. 

כשאסתר יצאה "להתחנן ולבקש על עמה", הבעיה הכי גדולה היתה שלא הוזמנה לארמון. מיטב הכותבים היהודים כתבו אז בעיתוני שושן שלא תעז להיכנס, כי לא הושיט לה המלך את שרביט הזהב. באופוזיציה עשו מזה סכנה ליחסי החוץ ועירבו את אירופה. אבל מרדכי תפס את אסתר בכתף ואמר לה שמי יודע אם לא לעת כזאת הגיעה למלכות.

גם ראש ממשלת ישראל לא הוזמן אל ארמון הקונגרס ולא הושט לו שרביט של זהב. מי יודע אם לא לעת כזאת הגיע למלכות. 

במרחב החינוכי של היהדות, ילד גדל בידיעה שהוא חלק מסיפור גדול, שהוא עצמו היה ביציאת מצרים. זה מעצב תודעה. מרדכי היהודי, שלא כרע ולא השתחווה להמן, היה בן שבט בנימין, מצאצאי בנימין בן־יעקב שלא כרע ולא השתחווה לעשו. ונתניהו, בנימין נתניהו, ייתן לו ה' עוז וכוח שלא יכרע ולא ישתחווה. אגב, המתקפות על מרדכי איש ימיני היו עוד אז: "כי מרדכי היהודי רצוי לרוב אחיו", מודגש במגילה. "רוב" ולא "כל". תמיד היו מי שפניהם חמוצות וליבם מריר. כאז כן היום.

•   •   •

יודעי דבר משווים למערכות בחירות קודמות, משווים למדינות אחרות, משווים בין ראשי ממשלה, משווים בין מפלגות. מה לעשות, יש מי שהאוריינטציה שלו לוקחת אותו לעיר פרסית, 250 ק"מ ממזרח לחידקל, 358 לפני הספירה.

ראש ממשלת ישראל לא נוסע לוושינגטון לבד. זה לא עניין פרטי בינו ובין אובאמה אלא סיפור שנקרא ממגילת קלף בפעם האלפיים ומשהו, על ידי אומה שלמה. זה גם לא עניין של מחנה פוליטי, או של תמיכה בנתניהו בבחירות. אני לא מצביעת ליכוד ויש לי ביקורת לא מבוטלת על הנהגת המדינה בידיו של נתניהו. אבל כשהנאום ישודר בישראל, בדילוג של חמש דקות, יביטו בו יהודים מכל הזמנים וכל הארצות ויחכו שירים את היד ויצביע, "איש צר ואויב המן הרע הזה". שיאמר להם שאדל ביטון בת ה־4 לא נפטרה מדלקת ריאות אלא נרצחה בסקילה. שהיהודים בהיפר כשר לא נרצחו כי "קיצונים ירו באופן אקראי על חבורה של אנשים במכולת", כפי שאמר אובאמה בראיון, אלא בגלל יהדותם. שהצנטריפוגות באיראן מסובבות תוכנית להשמדת עם. 

לא תמיד חייבים להיות ציניים. ב־13 בחודש אדר היו אמורים היהודים בשושן להיות מוצאים להורג. ב־13 בחודש אדר בכל שנה אנחנו צמים את תענית אסתר, חרדים איתה מפני הכניסה אל הארמון, מתפללים שתצליח. כשהתהפך הפור, קיבלו היהודים אישור מאת המלך אחשוורוש להיקהל ולעמוד על נפשם, להתגונן, באותו 13 בחודש אדר. הם לא הרגו חפים מפשע, כמו שאוהבים לספר פרשנים מטעם עצמם, אלא היכו במי שקם עליהם להורגם. והצליחו. וב־13 בחודש אדר תשע"ה ייכנס נתניהו שליח היהודים אל הקונגרס, מלווה ב־8 מיליון קטגורים, אזרחי ישראל, ומשא של 2,300 שנים על כתפיו.

נתניהו יישא את דבר אסתר וקולו יישמע מקצה העולם ועד קצהו.