יש מנהיגים המשנים את דרכם ואת תפיסת עולמם וסוחפים אחריהם רבים אחרים. כך, למשל, גם מתנגדיו הגדולים ביותר של שארל דה גול לא יכלו להפחית ממשמעות החלטתו על נסיגת צרפת מאלג'יריה - גם אם מעשה זה היה בכיוון מנוגד לכל מה שציפו ממנו. וגם מי שאינו מסכים עם דרכו של יצחק רבין, אינו יכול להתעלם מן העובדה שלטוב ולרע - הוא הכניס חשיבה חדשה בתפיסה הציונית והוליך אחריו רבים אל היעד שהוא האמין שממתין לכולנו בקצה הדרך. במקרה זה קראו לה דרך השלום, אם כי כגודל הציפייה כך היה גודל האכזבה.
המנהיגים הפלשתינים, מנגד, מעולם לא שינו דרכם, ומעולם אף לא התיימרו לעשות זאת. יו"ר הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) הפציע בשמי הפוליטיקה הפלשתינית כיד ימינו של יאסר ערפאת בהקמת אש"ף וגילה עקביות בדרכו הארוכה עד היום. אצלנו לא תמיד מוכנים להשלים עם כך, ויש רבים שמתרצים לעצמם, למשל, שהמנהיג הפלשתיני קורא רחובות על שם מחבלים רק משום שהוא רוצה להראות נאמנות יתרה לציבור, שאותו ישכנע, בסוף, לפסוע בדרך השלום.
אבל הגיע הזמן שנאמר לעצמנו את האמת: מחמוד עבאס הוא מנהיגו של עם שחרת על דגלו מלחמה על מדינת ישראל, ומעולם לא בחר בדרך שונה. לעומתנו, הבין אבו מאזן שאת זירת הקרב האמיתית מנהלים בבירות אירופה, במוסדות האו"ם ובארה"ב. שם, לא מעט בעידודנו, הוא נתפס כרע במיעוטו: מה לנו כי נלין על אויב לבוש מקטורן ועניבה, נושא תואר דוקטור וגינוני דיפלומטיה, כאשר העולם כולו טרוד פתאום בטרוריסטים אמיתיים?
אלא שנקודות הזכות המפוקפקות של אבו מאזן הן תמונת ראי מדויקת לנקודות החובה של ישראל, ובעיקר - חובתה להיענות לקריאת ההשכמה הזועקת ממעשיו הדיפלומטיים. כשם שזכותו של המחבל בעניבה להכות אותנו בלשון רכה, מחובתה של ישראל, על כל פלגי הנהגתה, אף כי אלו מצויים כעת בהתכתשות בחירות, לאחד את השורות סביב מאבק אחד לביצורו של צה"ל. זהו עמוד השדרה המוסרי של כולנו. מאבק זה חורג מן החשבונאות הפוליטית, ומבחן גדול הוא עד כמה יוכיחו ראשי הזרמים והמפלגות את הבגרות הנדרשת לטובת עמידה איתנה סביב ההגדרה מי צודק ומי אינו צודק.
ההיסטוריה הפוליטית שלנו מלמדת, למצער, שהדרך לבית הדין בהאג לא תמצא אותנו איתנים כגוש אחד, אלא חלוקים במחלוקות הישנות שתמיד החלישו את העמדה הציונית. אם לאלו תהיה הבגרות להימנע מן האמירה "אמרנו לכם", ולאלה תהיה הבגרות להודות שאולי הפרטנר מנגן לו ניגון אחר - אולי בכל זאת, פעם אחת, נצליח גם בזירה המדינית הבינלאומית.
הכותב הוא מומחה לפסיכולוגיה פוליטית במחלקה ללימודי ישראל במזה"ת, אוניברסיטת אריאל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו