החודשיים שחלפו מיום תבוסתו של ברק אובאמה בבחירות הביניים לקונגרס עמדו בניגוד למצופה בסימן של הצלחות בזירה הבינלאומית לצד בשורות כלכליות מעודדות מבית. כך נשזרו זו בזו רפורמת ההגירה שיזם הבית הלבן עם פריצת הדרך שהשיג במערכת היחסים עם קובה, ועם ניהולו התקיף של "משבר סוני" עם קוריאה הצפונית, לכלל מארג של הישגים, שהזניקו - באבחה אחת - את מעמדו של הנשיא בדעת הקהל האמריקנית. זאת, כשברקע הדברים עומדים גם נתוני הצמיחה והתעסוקה המרשימים מחד, ו"הסימנים המעידים" הרבים על קריסתה המואצת של המערכת הכלכלית מבית היוצר של היריב הגדול, ולדימיר פוטין.
וכך, בה בשעה שאך לפני שישה שבועות התקשה הנשיא ה־44 לחצות את רף 40 אחוזי שביעות הרצון מתפקודו, עדים אנו היום לנתוני תמיכה הנמצאים על סף 50 האחוזים. בהשוואה לדשדוש המתמשך של אובאמה בסקרים במרוצת השנתיים האחרונות זהו מהפך של ממש, המעיד על כך שמנוי וגמור עם היושב במשרד הסגלגל לקום מן ההריסות ולשנות את משפטה של ההיסטוריה לגביו בשלהי ימיו כנשיא. ואולם דא עקא שתמונה זו של נשיא נמרץ ופעלתן, העושה שימוש מירבי במנופי העוצמה שנותרו עדיין בידיו חרף אילוציה וכבליה של הסביבה הפנימית כדי לקדם לפחות מקצת מן היעדים שחרת על דגלו, איננה שלמה ואין בה כדי לשקף נאמנה את מאזן הישגיו וכישלונותיו. שכן, גם הדימוי המשופץ של נשיא בעל יכולת לזהות הזדמנויות ולתרגמן למדיניות אפקטיבית, אינו יכול לטשטש את מה שמתחולל בימים אלה בחצר האחורית הדלה, המוזנחת והאלימה של כרכיה ועיירותיה של ארה"ב.
דווקא המגזר המהווה בשר מבשרו של הנשיא, נותר הרחק מאחור במסעה של האומה לקראת שיקום ופריחה. בה בשעה שאובאמה נהנה לפתע מתשתית רחבה של תמיכה ציבורית לנוכח גילויי המנהיגות שהפגין (במיוחד על רקע קריאת התיגר ממוסקבה ומפיונגיאנג), מתברר שהאדמה רועדת דווקא בביתו פנימה, ולא זו בלבד אלא שבקרב צאן מרעיתו. אין ספק, גל המהומות הממאן לשכוך, המסעיר את אמריקה השחורה מאז פרשת הירי בפרגוסון, מאיים להשבית את אווירת החג האופפת בימים אלה את הבית הלבן, וכך להטיל צל כבד על מורשתו של הנשיא השחור הראשון. לפנינו מלכוד טרגי, שכן כדי להימנע מתיוגו כפוליטיקאי מגזרי מובהק (דבר שעלול היה להרתיע מאגר רחב של תומכים לבנים), פעל אובאמה מלכתחילה במודע ובמכוון כדי לטשטש את סוגיית הגזע, ובמקום זאת גיבש מסר כוללני על התמורה המיוחלת, שאותה הבטיח ושיווק לקבוצות חברתיות מגוונות. זאת, בלי קשר לצבע עורן או למעמדן היחסי בסולם הריבודי.
גם המדיניות שאותה נקט לאחר שנבחר לנשיאות בתחומי הכלכלה והרווחה שיקפה שאיפה זו למשול מן המרכז, ונמנעה בדרך כלל מהעדפה מתקנת ומתמריצים ייחודיים עבור העשירונים הנמוכים (שרבים מהם השתייכו למיעוט השחור).
התוצאה ממצב דברים זה היתה שאובאמה, שבראשית דרכו הציבורית היה פעיל פוליטי בשכונות העוני של דרום שיקגו, התנתק באורח חד־צדדי מכור מחצבתו כאשר הפך לנשיא והחל לפסוע במסלול ממלכתי. ואמנם, שש שנותיו הראשונות של ברק אובאמה בבית הלבן היו שנים רזות עבור המיעוט השחור, שבמהלכן לא הסתמן שיפור של ממש ברמת חייו, בהיקף הכנסותיו, ברמת השכלתו ובמעמדו היחסי בשוק התעסוקה. הגל האלים - הממשיך להתפשט במהירות כדליקה בשדה קוצים בין מוקדי עוני ומצוקה רבים ברחבי היבשת - מהווה ביטוי מרכזי לתחושת תסכול זו. על רקע טעון זה נשאלת השאלה אם עתיד אובאמה לרדת בקרוב מן האולימפוס היישר אל קרקע המציאות הקשה והכואבת של המגזר השחור, ולהפנות את אלומת האור אל עבר מצוקותיו הייחודיות. אחרי ככלות הכל, צדקה אמורה להתחיל מבית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
