שורה של התפתחויות מאפיינת בשנים האחרונות את שוק האנרגיה בעולם. ההתפתחויות משפיעות באופן ניכר על המערכת הבינלאומית וייתכן שהשפעתן תגבר. ההתפתחות החשובה ביותר היא תוצאה של טכנולוגיות חדשות, המאפשרות הן קידוחים הרבה יותר עמוקים בים והן הוצאת נפט וגז מסלעים, כל זאת באופן שלא ניתן היה לממשו עד לפני שנים אחדות. התהליך של מיצוי נפט ובעיקר גז מסלעים בא לידי ביטוי בארה"ב ובקנדה, והתוצאה מרשימה: ארה"ב תהפוך בתוך שנים אחדות לעצמאית מבחינה אנרגטית. יתר על כן, ארה"ב קיבלה החלטה אסטרטגית בדבר ייצוא גז. אלפי קילומטרים של צינורות גז, שהונחו בעבר כדי להעביר גז מיובא אל תוככי ארה"ב, ישמשו להעברת גז ממקומות המיצוי שלו אל חופי אמריקה, כדי לייצא אותו.
העובדה שארה"ב תהפוך ליצואנית של גז היא שינוי דרמטי בשוק האנרגיה הבינלאומי, שבו היא היתה היבואנית הגדולה ביותר. כבר היום ארה"ב לא זקוקה לאנרגיה מהמזרח התיכון כדי לקדם את כלכלתה, ולפיכך היכולת של מדינות ערב ללחוץ עליה קטנה. זו גם הסיבה שהמזרח התיכון הפך הרבה פחות חשוב מבחינת וושינגטון.
השינוי השני נוגע לעובדה שאין עלייה בצריכת הנפט והגז בעולם, בעוד הפקתם נשמרת ברמה גבוהה. הסיבה לכך שיש יציבות בדרישה לאנרגיה היא צירוף של כלי תחבורה יותר יעילים וההאטה בצמיחה הכלל עולמית. מנגד ממשיכות גם מדינות שיש בהן בעיות קשות להזרים נפט לשוק, כשהבולטות הן לוב ועיראק. הגורם העיקרי שמשפיע על רמות ההפקה הוא ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק), שהחליט שלא להוריד את כמויות הנפט המופקות ונמכרות על ידיו. החלטה זאת דחפה את מחירי הנפט למטה. בתוך כשנה ירד מחיר חבית נפט מכ־110 דולר לכ־60 דולר.
הסעודים, המשפיעים ביותר באופ"ק, יכולים היו להקטין את התפוקה של חברות אופ"ק, וסעודיה בראשן, ולהגיע למחירים טובים יותר - אך סעודיה מנסה למנוע קטסטרופה עתידית. היא חוששת כי לאור היווצרותן של היכולות החדשות למיצוי נפט תתפתח בעולם תחרות לנפט שמקורו באופ"ק, והארגון שמובילה סעודיה יאבד בעתיד את חלקו בשוק ואת יכולתו להשפיע על מחיר הנפט. על מנת למנוע התפתחות זאת מורידים הסעודים את המחיר לרמה שתהפוך את הפקת הנפט בטכנולוגיה החדשה לחסרת כדאיות כלכלית. הדבר אפשרי מבחינתה של סעודיה, כי היא מפיקה נפט במחיר דולרים בודדים לחבית.
במבט לטווח ארוך
אם הסעודים יצליחו להחזיק את מחיר הנפט ברמות נמוכות לאורך זמן, יש סיכוי טוב שהמתחרים באמריקה ייעלמו מן השוק. לכן הסעודים מוכנים לסבול ממחירים נמוכים לטווח הקרוב - ובלבד שיישמר מעמדם הבכיר בטווח הארוך. הצירוף של האסטרטגיה הסעודית עם ההאטה של כלכלת העולם יוביל לכך שמחירי הנפט יישארו נמוכים בתקופה הקרובה, אבל לא לעולם חוסן.
כל שינוי לרעה במדינות המייצאות נפט או האצה באחת הכלכלות הגדולות המייבאות נפט - תביא לשינוי, כי סך הנפט המופק אינו יכול לגדול כיום משמעותית במהירות. היוצאת מן הכלל היא איראן, שעקב הסנקציות מייצאת רק מחצית מיכולתה. אם יבוטלו הסנקציות ייתכן שייווצר לחץ נוסף על השוק - והמחירים יירדו עוד יותר.
המדינות הסובלות ביותר מהמצב הן יצואניות הנפט התלויות בייצוא זה, ושאין להן עתודות מטבע כדי להשלים פערים. מדינות אלה, ובראשן רוסיה, איראן ונצואלה וניגריה, לא השכילו ליצור מקורות הון נוספים לייצוא הנפט. בשל כך הן תלויות במכירות ובמחירים שהן מצליחות להשיג. רובן ביזבזו סכומי עתק במהלך השנים הטובות, ולכן הן נמצאות כיום במצב קשה.
סעודיה, שגם היא מתפרנסת בעיקר מייצוא נפט, צברה עתודות של מאות מיליארדים של דולרים כדי שתהיה לה רשת ביטחון בדיוק לעת שכזאת, כאשר מחירי הנפט לא מאפשרים לקבל הכנסה גבוהה. במדינות הללו, כולן, התקציבים בנויים על ההנחה שמחירי הנפט גבוהים הרבה יותר מהמחיר הנוכחי (יותר מ־90 דולר), אך כל יום שעובר מקטין את יכולתן לממש תקציבים אלה.
סביר שבעתיד הקרוב תעלה שאלת היכולת של אותן מדינות להמשיך במדיניות החוץ שהן מנהלות. למשל, אין ספק שחולשתה הכלכלית של רוסיה תחייב אותה לחשבון נפש (בנושא של אוקראינה) אל מול הסנקציות המערביות המוסיפות חריפות של ממש למצב הקשה ממילא של כלכלתה.
גם איראן תהיה חייבת לחשוב היטב היכן להשקיע את כספה, כאשר הן סוריה והן ארגוני טרור, כחיזבאללה וחמאס, זקוקים לעזרתה בעוד היא עצמה שרויה במשבר. ייתכן שהמו"מ עם המעצמות על הגרעין האיראני יושפע גם הוא מחולשתה הכלכלית ההולכת ומחריפה של איראן.
ייתכן שגם בדרום אמריקה תהיה השפעה להיחלשותה של ונצואלה. השפעה גדולה יכולה להיות אפילו על מצרים, אשר במידה רבה נסמכת על שולחנן של סעודיה וכמה ממדינות המפרץ.
התרחקות אמריקנית
לירידת חשיבותו של המזרח התיכון בעיניים אמריקניות יהיו ודאי השלכות בעתיד על מערכת היחסים של ארה"ב עם ישראל. יחסים אלה יושפעו גם מכך שכוח המיקוח הערבי יירד פלאים כשארה"ב לא תזדקק לנפט ממדינות המזרח התיכון. ייתכן שלאסטרטגיית הנסיגה האמריקנית מהאזור יהיו השלכות אפילו על האופן שבו תתארגנה מדינות המזרח התיכון אל מול אויבים משותפים.
ישראל היא המדינה החזקה והיציבה באזור, וניתן לסמוך עליה, אלא שהיא שרויה בסכסוך מתמשך. היחס בין קידום הסכם עם הפלשתינים לבין עוצמת האיומים וגודל האינטרסים המשותפים למדינות האזור, אלו שחרדות מאיסלאם קיצוני, איראן גרעינית ומאי שקט מתמשך, הוא שיכתיב במידה רבה את אופי היחסים של ישראל במרחב שממנו מתרחקת ארה"ב באיטיות אך בבִטחה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו