המאמץ העילאי שהשמאל עושה כדי להחליף את השלטון יכול היה להיות מאבק דמוקרטי ראוי של אופוזיציה לוחמת, אלמלא הדרך היתה כרוכה בניסיון לעקוף את עמדת הבוחר. רצה הגורל והעם אינו מצביע ברובו הגדול לשמאל. כך מראים הסקרים ולרוב גם הבחירות. מה עושים? מייצרים פנטזיה עוקפת דבר־הבוחר: הקמת ממשלה שמורכבת מחד גיסא ממפלגות שהן שמאליות בהיחבא עד להרכבת הממשלה, ומאידך גיסא ממפלגות אופרטוניסטיות, שלוקחות מנדטים מן הימין אבל בפועל תצטרפנה לממשלת שמאל לאחר הבחירות.
הרי לא ניתן להעלות על הדעת שמצביע שמאל חושב שליברמן, שקורא להחרים עסקים של ערבים, הפך פתאום ליונת שלום ושוויון. ובוודאי גם איש לא הולך שבי אחרי כחלון רק מפני שהוא מכריז על מצע מדיני שממשיך את אוסלו. מצביעיהם מגיעים אך ורק מן הצד הימני של המפה הפוליטית. ובדרך בלתי כשרה וכמעט בלתי דמוקרטית קולותיהם עלולים לתמוך במדיניות שהם הצביעו בניגוד מוחלט אליה. המפלגות המתעתעות זוכות לעדנה רבה. ליברמן שכונה בתקשורת "פירומן", כבר מוצג כקול השפוי בממשלה. את כחלון איש אינו מבקר על אנונימיות הרשימה שלו ועל חוסר הדמוקרטיות בבחירתה. והקבלה מחדש של דרעי, לאחר שחזר ממחשכי הכלא, כולל התמיכה התקשורתית שהוא מקבל לעומת אלי ישי, מהולה היטב באותה תקווה לבנה.
ומפלגת העבודה־תנועה? מדליקה נרות בכותל. הרי אם תכריז מראש על מצע מדיני שמאלי, או על הצעת ליבני־אולמרט לאבו־מאזן, הכוללת את חלוקת ירושלים, פינוי הבקעה והחזרת 50,000 פליטים - היא בוודאי לא תזכה במספר קולות שיבטיח לה את השלטון. מצע השמאל זוכה כיום לשבעה-שמונה מנדטים, וגם זה ביום טוב של מפלגת מרצ.
נכון, זה חלק מהמשחק הפוליטי. מותר להגיד שאתה "מרכז" בשעה שאתה באחד הצדדים. אבל איך ייתכן שהסקרים מראים רוב מוחץ לגוש הימין, ובה בעת גם מלמדים על סיכוי ממשי להקמת ממשלת שמאל? האם כלבי השמירה היו עוברים לסדר היום אם השמאל היה מקבל 70 מנדטים ולבסוף היתה קמה ממשלת ימין?
הבעיה אינה שיטת הבחירות. הבעיה היא המוסר הפוליטי הירוד. ובפרט זה של התקשורת, שמכשירה כל מהלך ובלבד שדרך פוליטית אחת תיכפה עלינו. השמאל, במקום לשכנע את העם בצדקת דרכו כדי להיבחר בזכות מצעו, אומר פעם "רק לא ביבי", פעם "יוקר מחיה" ופעם מציג "ביטחוניסט" שישנה את עורו. כל זאת כדי לקדם את מה שאינו יכול להגיד: "רק לא ימין". למסר הזה אין הרבה קונים בציבור. ועוד פחות קונים יש עבור המסר: "דרך השמאל". ניתן רק לקוות שהציבור, שאינו מטומטם, ייתן את קולו למי שמייצג אידאולוגיה ברורה ואמיתית, ולא לאלו שמכשירים מסלולים עוקפי בחירות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
