הכישלון הצפון-קוריאני

צפון קוריאה מקיימת תוכנית חלל בעלת צביון אזרחי, מדעי וטכנולוגי עוד משנות ה-90. בפעם השלישית לאחר שני כשלים קודמים ניסתה צפון קוריאה לשגר בשבוע שעבר לוויין למסלול מעגלי של 500 ק"מ. אין מדובר בטיל אסטרטגי כפי שטוענת ארה"ב, וגם דמיונו למשגר הלוויינים האיראני מוגבל.

השיגור שנכשל התקיים בנוכחות מוזמנים מכל העולם, כולל עיתונאים, ונערך מאתר השיגורים החדש של צפון קוריאה במערב המדינה. המסלול שתוכנן לא היה אמור לחלוף מעל יפן ולמעשה לא היתה יכולת ממשית ליירטו.

מכון פישר, ואני בתוכו, עוקב אחר תוכניות החלל של הצפון-קוריאנים, וחרף הכישלון אנו רואים את ההתקדמות העצומה שלהם עם השנים.

"קוואנגמיונגסונג 1" היה הניסיון הראשון של צפון קוריאה לשגר לוויין לחלל ב-1998, בסמיכות ליום השנה ה-50 לייסודה. הניסיון נכשל, אף שבמשך שנים טען השלטון כי הוא הצליח. באפריל 2009 טענה צפון קוריאה שהיא שיגרה את הלוויין "קוואנגמיונגסונג 2" לחלל, אבל רוסיה, ארה"ב ודרום קוריאה טענו שהשיגור נכשל.

הלוויין השלישי הוא לוויין חישה בעל משקל של 100 ק"ג בשיגור. ללוויין הזה אין כל ערך צבאי ומודיעיני, וחשיבותו היא בעצם הצבתו בחלל ובכניסת צפון קוריאה ל"מועדון החלל" היוקרתי - מועדון שבו חברות מדינות ספורות (רוסיה, ארה"ב, האיחוד האירופי, יפן, סין, הודו, ישראל ואיראן).

בניגוד לשיגורים קודמים של צפון קוריאה, שבהם חלף המשגר מעל יפן ועורר סערה בינלאומית, הוחלט בשיגור הנוכחי לשגר את הלוויין דרומה. כך נמנעה טיסה של המשגר מעל יבשה כלשהי, דבר שנועד להנמיך את הלהבות בזירה הדיפלומטית. צפון קוריאה פירסמה הודעה מקדימה שבה צוינו חלון השיגור הצפוי וכן האזורים בים שבהם היו אמורים ליפול שני השלבים של משגר הלוויינים.

לדברי הצפון-קוריאנים, מועד השיגור היה בבחינת ציון של 100 שנים להולדת המנהיג קים איל סונג. נראה כי לא היה בבחירת המועד מימד של התרסה מול המערב, אלא פשוט הם הגיעו לזמן שבו הבשיל פיתוח משגר הלוויינים. אך הם בכל מקרה שוב נכשלו.

ספק אם משגר הלוויינים הצפון-קוריאני היה יכול להפוך לטיל אסטרטגי בין-יבשתי. יש לכך שתי סיבות עיקריות: מערך השיגור המסורבל מבוסס על מגדל, המלווה בהכנות גלויות וממושכות, וכושר ההזרקה הנמוך של המשגר לא יספיק לנשיאת גוף חודר משמעותי שיוכל להגיע לשטחה של ארה"ב.

ואולם חשוב להדגיש כי הצלחה בשיגור לוויין למסלול היתה יכולה להיות צעד לעבר האפשרות לבנות בעתיד טיל אסטרטגי בין-יבשתי.

ארה"ב היא מובילת הקו הנוקשה נגד צפון קוריאה בהקשר של קמפיין השיגור הנוכחי. דוברים רשמיים הציגו את השיגור כ"פרובוקטיבי ביותר" וכהפרה בוטה של החלטות מועצת הביטחון של האו"ם 1718 ו-1748, האוסרות על צפון קוריאה לקיים שיגורים של טילים בליסטיים ארוכי טווח, אף שהחלטות אלה אינן אוסרות קיום שיגורי לוויינים. בארה"ב רואים בעצם השיגור איום על הביטחון האזורי, והוא עומד בסתירה להסכם האחרון שנחתם בין ארה"ב לצפון קוריאה - מזון וסיוע נוסף מארה"ב תמורת הפסקת תוכניות הגרעין הצבאיות.

כישלון השיגור של צפון קוריאה אינו רק מפלה תדמיתית למדינה המסוגרת. עיניהם של מומחי הטילים של טהרן היו נשואות לעבר פיונגיאנג. קיים קשר הדוק בין שתי המדינות בתחום הטילים. יתר על כן - טהרן אמורה לשגר במהלך שנה זו את משגר הלוויינים העתידי שלה המכונה "סימורג", ומשגר זה דומה מאוד למשגר הכושל של צפון קוריאה. אפשר להניח כי השיגור שנכשל ישליך על תוכנית החלל האיראנית ויגרום לדחייה משמעותית בשיגור הלוויין הבא של איראן, לוויין כבד מדי בשביל משגר הלוויינים הנוכחי שיש להם.

הכותב הוא ראש המרכז לחקר החלל
במכון פישר למחקר אסטרטגי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו