החלטתו של אלי ישי לפרוש מתנועת ש"ס ולהקים מפלגה חדשה, גם אולי בלי שהתכוון, מכבדת את שומרי התורה ומקדשת את זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. שתי שנות מחקר הקדשתי לאישיותו, להגותו ולפסיקתו של הרב, וגיליתי אדם אמיץ לב, ישר דרך ונועז בדרכו. הרב עובדיה שנא עקמומיות, גם כשהיא נעשית לשם שמיים, ובוודאי עקמומיות של נבחרי ציבור העושים לביתם ומגלגלים עיניים למרומים.
בתשובה מפורסמת פסק הרב עובדיה זצ"ל כי נבחרי ציבור כמוהם כדיינים, ויש להחיל עליהם נורמות זהות. על נבחרי ציבור להיות "שונאי בצע שאף ממון שלהם אינם נבהלים עליו, ולא רודפים לקבץ ממון... ושונאים את החמס ובורחים מכל מיני עוול". אדם שאינו עומד בדרישות התפקיד אינו ראוי להנהיג ציבור.
מהפכה בראשית דרכה זקוקה לשרברבים, למומחים לצנרת ולתיעול, שיעבדו בשירותה. המהפכה נגמרת כאשר בעלי המקצוע מפסיקים לשרת את האידיאה ועוברים לשרת את עצמם. הסתאבות של מהפכה מתחילה תמיד בהשחתת עקרונות. זו הטרגדיה של המהפכה הרוחנית החשובה ביותר בעולמה של היהדות זה יותר ממאתיים שנה; מהפכה שעברה השתלטות עוינת, ושנבחרי ציבור מטעמה מילאו את מדורי הפלילים ובתי הכלא בהיקף שאין לו תקדים בתולדות הפוליטיקה הישראלית.
בימים של בחירות קרבות כדאי שהציבור ישקול את תמיכתו במפלגות שבראשן עומדים מורשעים, חשודים ושתקנים. שאלת ההתאמה להנהיג אינה שאלה חוקית. בסדום העתיקה הכל היה חוקי, ולמרות זאת אנשיה נענשו ושמה נזכר לדיראון. נבחרי ציבור חייבים להיות נקיי כפיים, שונאי בצע ורחוקים משוחד מעוור. מי שנכשל בדרישות המינימום האלה לא יכול להנהיג, ומי שבוחרים במנהיגים כאלה מעידים על עצמם יותר מאשר על מנהיגיהם. למותר לציין שגם מפלגות דתיות הזוכות לגיבוי גדולי תורה צריכות לנהוג ביושר. נביאי ישראל היו האופוזיציה הראשונה לשליטים מושחתים ותאבי בצע. אנו, בני בניהם, לא יכולים להישאר אדישים כאשר חברה, כולל ראשיה, שריה ויועציה, מידרדרת אל תהומות שחיתות. נבחרים שכשלו צריכים לפנות את מקומם ולהתרחק מהקופה הציבורית, מוסרית וערכית הם אינם יכולים לשמש בתפקידי שררה.
יש רושם מובהק שמערכת הבחירות הקרובה תעסוק בעיקר בהטחת רפש. כאשר אין בסיס אידיאולוגי והכל הופך אישי, מדינה שלמה מובלת אל מחוזות שפל שלא היו כמותם בשום מערכת בחירות שהכרתי. הציבור במדינת ישראל חייב לדרוש מאלה שמבקשים להנהיג אותו להבהיר מה הם מתכוונים לעשות בתחום טוהר המידות, כיצד הם מציעים להתמודד עם השחיתות הפושה, שהפכה סכנה קיומית, וכיצד לעצור את חדירת ארגוני הפשיעה לתוך מנגנוני השלטון.
דמוקרטיה אינה מובנת מאליה. היא נזקקת לצידוקים ולשכנוע בכל רגע נתון. כדי שמדינת ישראל תמשיך להיות דמוקרטיה שאזרחיה מוכנים להתמודד עם קשיי הקיום בה ולמסור את נפשם עליה, חשוב שמנהיגי העם יהיו אנשים ישרי דרך, ובעיקר שתהיה להם דרך. חשודים בפלילים, חברי מנזר השתקנים, גסי רוח ורכיכות אידיאולוגיות לא יכולים להוביל את מדינת ישראל בימים של סופה וסערה. למדינת ישראל נכונו ימים גדולים, אין לנו הפריבילגיה לבזבז אותם בקטנות מוחין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו