קרוב לוודאי כי ב־800 השנים שחלפו מאז ייסד השייח' באז את אבו סנאן, לא ידע המקום המעורב בדרוזים ובמוסלמים (ומעט נוצרים) תקרית כה אלימה כפי שהתרחשה אור ליום אתמול. אמנם שמו של הכפר ניתן לו בהקשר לחרב אוכלת נפגעיה - "בעל השיניים" - שהיתה בבעלות המייסד, אבל שנים רבות לא אירע במקום דבר חריג.
רק שאבו סנאן חווה בשנים האחרונות מתח גובר. בעיקר מפני שהמוסלמים הלכו ורבו, והתיקו הדמוגרפי בינם לבין הדרוזים התעצם למאבקי כוח. האחרון שבהם היה על תוצאות הבחירות. בסופו של יום זכה ניהאד משלב, והמוסלמים יצאו מתוסכלים.
הקש ששבר את גב הגמל היה מסעיר, אבל לא חשוב. תלמידים דרוזים תבעו כי עמיתיהם המוסלמים יסירו את הכאפיות שעימן באו לבית הספר. המוסלמים סירבו בגלל התקרית שבה נהרג נער משלהם בכפר כנא. התקרית היתה חולפת כלא־היתה אלמלא התקיימה תשתית מהותית לעימות אלים בין שתי האוכלוסיות בכללן.
בפועל המחלוקת היא על מידת ההשתלבות בחיי ישראל. הדרוזים - שיש להם טענות צודקות כלפי המדינה, וקיבלו עד כה יותר הבטחות מאשר את מימושן - משולבים במרקם החיים בישראל וממלאים תפקידים מרכזיים במערכת הביטחון. האלוף יוסף משלב נמנה עם שבט המתגורר במקום.
למוסלמים אין עניין בכאפייה שעוטים תלמידיהם בבית הספר. הם רוצים לבתק את הקשר הישראלי־דרוזי, אותה "ברית דמים" שמרבים לדבר בה, והיא לצנינים בעיני הציבור המוסלמי. ממש כפי שציבור זה רודף כומר המטיף להשתלבות ערבים נוצרים בצה"ל, או מתנגד להעניק מעמד לאומי עצמי ועצמאי לצאצאי העם הארמי הזכור מן התנ"ך, ויש לו שפה משלו.
בשלב המיידי חייבת המשטרה להגביר את נוכחותה באבו סנאן כדי למנוע מחזות זוועה של דקירות ודריסות והשלכת רימון רסס. לכל אזרח מגיעה רמת ביטחון גבוהה, ללא הבדל לאום ומין ודת. אך חשוב במיוחד שישראל תבהיר כי אוכלוסייה המשתלבת בחייה הציבוריים לא תיפגע בשל עצם הנכונות לחזק את שיתוף הפעולה בינה לבין העדה הדרוזית.
נחוץ לתת את הדעת על כך בטרם יארע אסון כבד יותר מזה שנצפה באבו סנאן בין שישי לשבת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו