1. בשביל זה יש חסינות "זהו נגמר הטיול", הודיע שר הפנים אלי ישי בדיון סוער בפגרת הכנסת על גירוש ילדי העובדים הזרים. לו הייתי היום חברת כנסת, הייתי משתמשת בחסינות המהותית שניתנה לי על ידי הדמוקרטיה הישראלית, ומודיעה שאני משכנת בביתי את ילדי העובדים הזרים המועדים לגירוש. ואף אחד לא היה רשאי להיכנס לביתי ולפגוע בהם, או לגרש אותם. בשביל זה ניתנה החסינות. על מנת לאפשר לחברי הכנסת לפעול על-פי צו מצפונם. בהתאם לאופן שבו הם תופסים את שליחותם כמשרתי הציבור שבחר בהם. מבלי לחשוש שהממשלה תשתמש בחוק כדי להשתיקם ולשתקם. כשהשר ישי אמר בזמנו ש"אם יבואו לפה מאות אלפי עובדים זרים הם יביאו איתם שלל מחלות: צהבת, חצבת, שחפת, איידס וסמים..." - חלק מחברי-הכנסת מתחו ביקורת נוקבת וחריפה על הדברים הקשים עד מאוד של השר. אך כשרוחו של שר הפנים מצליחה להשתלט על החלטת הממשלה, שקובעת שיש לגרש 400 ילדי עובדים זרים ולהשאיר 800, זו כבר אינה רק גסות לב. זו מדיניות לא הומנית, ולא מוסרית. כשמדינה מתעללת בילדים שנולדו כאן כשהוריהם הגיעו לעבוד, ילדים שאינם מכירים מקום ושפה אחרים, שזו ארצם לכל דבר ועניין, זה הרגע שחברי כנסת מצפוניים נקראים לעשות מעשה. הם אינם יכולים להסתפק יותר בקריאות ביניים על הגזענות והפרימיטיביות של השר, או בנשיאת נאומים חוצבי להבות. חברי הכנסת, שמייצגים בבית הנבחרים עם שידע גזירות גירוש ופליטות, אינם יכולים להפנות עורף למצוקת ילדים, עליהם לעשות מעשה. 2. לרבנים יש חסינות- לרבנים יעקב יוסף ודב ליאור אין כידוע חסינות מכוח החוק, אך בכל זאת הם עשו דין לעצמם ולא התייצבו לחקירת משטרה. השוטרים היו אמורים לחקור אותם על תמיכתם בספר "תורת המלך" של הרב יהושע שפירא, המסביר באילו מקרים ניתן לפגוע בגויים. בגילוי דעת שפירסמו הרבנים, הם הסבירו שהזמנתם לחקירה היא ניסיון חמור למנוע מהם להביע את דעת תורה באמצעות איומים והפחדות. למה שיתייצבו? הם הרי בטוחים שלא יאונה להם כל רע. הם התרגלו למדיניות הרופסת של השלטונות, שאינה ממצה עימם את הדין. במשך שנים רשויות אכיפת החוק, ובראשם היועצים המשפטיים לממשלה, לדורותיהם, גילו אוזלת יד כלפי רבנים מסיתים. למרות שנטען כי יגאל עמיר העיד בחקירתו בשב"כ שהוא לא היה מבצע את הרצח ללא פסיקתם של רבנים וגיבויים מצידם, עד היום לא אותרו אותם אלו שהוציאו פסק דין רודף נגד ראש-הממשלה המנוח יצחק רבין. אז מה מפריע לרבנים קנאים כמו שפירא, יוסף וליאור להמשיך להביע תמיכה בפגיעה ב"גויים" בנסיבות מסויימות והכל בשם דעת תורה? במקרה היחיד שבו הועמד לדין רב על הסתה, בפרשת עידו אלבה, קבע בית המשפט העליון במפורש שניסיון להיתלות בנימוקים הלכתיים, כביכול, איננו מעניק חסינות מהרשעה פלילית. הרב דב ליאור מתבטא בחריפות עוד מאז ימי המחתרת היהודית בשטחים, מלפני 30 שנה ויותר. הוא דיבר נגד יצחק רבין, והכל "בשם התורה". הגיעה העת שהרשויות יבדקו את התנהגותו ואת התנהגותם של קיצונים אחרים.