זה לא סוד שמערכת החינוך נתנה את הדעת על נושא התזונה ועל קידום אורח חיים בריא במוסדות החינוך. לשם כך אף נכתב חוזר מנכ"ל מפורט, הקובע בצורה ברורה נהלים והנחיות בנושא ומעגן בתוכו את זכותם של ההורים להיות מעורבים גם בתהליך בחירת ספק האוכל במסגרות החינוכיות המשלימות הבלתי פורמליות.
אך לצערנו, ברוב הערים בארץ החוזר נשאר בגדר המלצה ויש פער עצום בין הרצוי למצוי, ומי שמשלמים את המחיר הם הילדים. כמו כן, טרם גובש חוק שמסדיר את הנושא ושכולל בתוכו גם את המסגרות המשלימות הבלתי פורמליות. הדרישה לקיים את חוזר המנכ"ל נותרה בידי ההורים.
כאמא לילדים במערכת החינוך (5, 7 ו־11), אשר היו ועדיין באותן מסגרות ושעיקר התזונה שלהם היה במסגרות אלו, היה מאוד מתסכל לשלוח אותם בכל יום לגן ולבית ספר ולדעת שהם לא מקבלים את הטוב ביותר עבורם.
לפני כשלוש שנים החלטתי לעשות מעשה ולא להשלים עוד עם רוע הגזירה: התאגדנו כהורים והחלטנו לקבל אחריות על התזונה של הילדים שלנו ולנסות לשנות את מימדי התופעה המדאיגה של השמנת ילדים.
פנינו למנהל החינוך בעיריית רעננה, ויחד צעדנו קדימה: הוצאנו את המזון המעובד, בנינו תפריט מאוזן הכולל מנת בשר, פחמימה, ירק מבושל, ירקות טריים ופירות, העברנו הדרכות לצוותים בגנים, ביצענו בדיקות מעבדה למרכיבי המזון וכיום אנו בתהליך לעבור גם לאוכל מפחמימה מלאה.
בראייה לאחור ובסיפוק רב אני אומרת שפעלנו בצורה הטובה ביותר למען ילדינו, שזוכים לאוכל מזין ובריא ביחס לאוכל שסופק להם בעבר. ואולם אני פוגשת הורים רבים בערים אחרות, שלמרות פניותיהם לרשות המקומית אינם זוכים לשיתוף פעולה מצד הרשות, שמתנערת מאחריותה.
לא ברור לי איך ובאיזו זכות הרשויות המקומיות לא מפנימות שהאחריות המוסרית לשמור על בריאותם התזונתית של הילדים והפיקוח היא שלהן. הרשות היא שצריכה לדאוג לאינטרסים של הילדים שלנו. מדובר בהנחיות ברורות שעל הרשויות לבצע. לנו, כהורים, יש הזכות והחובה לפעול ולדרוש שינוי עבור בריאות ורווחת ילדינו.
הכותבת היא חברת מועצת עיריית רעננה