צילום: קובי מאירי
אריק איינשטיין. לא צריך לומר יותר. כל אחד מכיר. אריק, גדול הזמרים, יוצר מדהים, שחקן אדיר, מאבני היסוד של הזמר העברי והקולנוע הישראלי, משאיר היום בליבנו חלל גדול מאוד.
ענק התרבות הישראלית. הלוואי שכך היו נראים גיבורי התרבות שלנו היום. כמו אריק.
עשרות אלפי אנשים המומים וכואבים - נשים, גברים, צעירים, מבוגרים, ילידי הארץ, עולים, מכל קצות הקשת הפוליטית - פסיפס אנושי מגוון, שמרכיב יחד את תמהילה המיוחד של החברה הישראלית, חולק לו כבוד אחרון ואומר תודה. למרות השוני, לכולם מכנה משותף אחד: כל אחד יכול לזמזם, יותר נכון לשיר עם המילים, לפחות שיר אחד של אריק. לכל אחד יש את הרגע הנוסטלגי שלו שבו נשבה בקסמו של אריק והתאהב. לכל אחד יש את האריק שלו.
החלטנו במשרד התרבות להנציח את מורשתו ולהעניק פרס מפעל חיים על שמו במסגרת פרויקט מיוחד לוותיקי התרבות הישראלית.
ואין מתאימות יותר ממילות ההספד שכתב חיים נחמן ביאליק על עצמו:
אַחֲרֵי מוֹתִי סִפְדוּ כָּכָה לִי: / "הָיָה אִישׁ - וּרְאוּ: אֵינֶנּוּ עוֹד; / קֹדֶם זְמַנּוֹ מֵת הָאִישׁ הַזֶּה, / וְשִׁירַת חַיָּיו בְּאֶמְצַע נִפְסְקָה; / וְצַר! עוֹד מִזְמוֹר אֶחָד הָיָה־לּוֹ ־ / וְהִנֵּה אָבַד הַמִּזְמוֹר לָעַד, / אָבַד לָעַד!"
מה דעתכם? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
