באוגוסט 1953 פקדה את יוון אחת מרעידות האדמה הקשות מאז ומעולם. ההרס נראה בבירור בשלושה איים: קפלוניה, זאנטה ואיתקה. כמה ספינות מחיל הים הישראלי, שהניח לעצמו את היסודות הצבאיים האיכותיים באותן שנים, אשר היו לקראת סופם של תמרונים, קיבלו אותות לבקשת עזרה וחשו למקום.
במשך שלושה ימים עמלו החיילים הישראלים כאשר הם מפקדים על צוותים אמריקניים ובריטיים ויוצרים שיתוף פעולה אנושי מרגש שבמהלכו הצילו מאות ממוות והגישו עזרה רפואית לעשרות אלפי תושבים. ליוון לא היו אז קשרים דיפלומטיים עם ישראל אולם המלך היווני דאז ביקש למסור את תודתו והערכתו בשם עמו. היוונים לא שכחו זאת והם קיימו טקס הוקרה 37 שנים לאחר מכן.
האירוע הזה היה ראשון בשורה של אירועי הצלה, אשר יצר את המסד האנושי והמוסרי של מדינת ישראל כ"אור לגויים"; כמדינה שתהיה בין הראשונות לסייע לעמים אחרים במצוקה. ומאז הפך הדבר למסורת. שכן, הצלת חיים ובחירה בחיים היא אתוס מכונן של היהודים ומדינת ישראל כחלק מציווי אנושי אלמנטרי של ערך החיים אך גם כחלק מציווי מסורתי של בחירה בחיים, כפי שנכתב בכמה גרסאות שונות במקורות, אך בעיקר בספר דברים, פרק ל' פסוק י"ט: "ובחרת בחיים".
לאורך 60 השנים האחרונות הושיטה ישראל יד, הצילה חיים ונתנה סיוע אנושי במקומות רבים בעולם שבהם התרחשו אסונות טבע: לא רק יוון אלא גם טורקיה, האיטי, מדינה באפריקה ועכשיו גם בפיליפינים. ואולם, חשוב להדגיש: אין מדובר רק בעזרה ממשלתית ישראלית ושל צה"ל - אשר עושה עבודת קודש - אלא מדובר גם בארגונים וולונטריים ישראליים ובתוכם אזרחים ישראלים אשר עוזבים הכל ונוסעים להתנדב במקומות שאליהם הטבע התאכזר. זאת ועוד, דפוס הפעילות הזה של עזרה אנושית בא לידי ביטוי גם בישראל גופא. אפשר לראות זאת בצורה מהותית בסיוע שמגישה המדינה לנפגעים סורים - קורבנות מלחמת האזרחים - אשר מקבלים טיפולים בבתי חולים בצפון הארץ בעיקר.
הדבר בולט גם בסיוע הרפואי שמגישה ישראל לפלשתינים, וזאת אף על פי שגורמי טרור פלשתיניים עושים הכל לפגוע בישראלים. הדבר בא לידי ביטוי בצורה מובהקת פעמים מספר בשעה שטרוריסטים פלשתינים מרצועת עזה הפציצו את בית החולים "ברזילי" באשקלון, ובאותה השעה טיפלו רופאי ואחיות בית החולים בנפגעים פלשתינים.
על אף הפנים האנושיות יוצאות הדופן של ישראל, הרי כחלק מתהליך הדה־לגיטימציה שהיא עוברת מנסים שונאיה ליצור לה תדמית שטנית. אין מדובר רק בחומרי ההסתה של הרשות הפלשתינית ושל מדינות ערב אלא גם בכך שבעת העזרה לנפגעי האסון בהאיטי הועלה סרטון ליו־טיוב, ובו הואשמה ישראל כמי שגונבת איברים ממטופלים.
הצלת חיים היא זכות שהיא גם חובה. היא גם משקפת את השינויים הערכיים שעבר העולם המערבי לכיוון דמוקרטיה, חופש ומוסר. ישראל נושאת בגאון את הדגלים הללו על אף האיומים החיצוניים נגדה.
הכותב הוא סמנכ"ל ההסברה של "מכון ירושלים לצדק"