זה מתקרב בצעדי ענק: המערב בדרך לחתום הסכם כניעה עם איראן

כל העוסקים במו"מ על הסכם גרעין חדש בווינה "משחררים קדימונים" לקראת ההכרזה הצפויה בקרוב, שבה נלמד כנראה על החזרה לגרסה מופחתת וגרועה יותר מההסכם הגרוע של 2015, למרות שלכולם ברור שאפילו חזרה להסכם הישן אינה אפשרית.

למרות כל האזהרות נראה שהצוות האמריקני בהובלת רוברט מאלי, לאחר התפטרות כמה מחברי הצוות המובילים שלו בראשות ריצ'רד נפיו שלא היו מרוצים מעומק ההתקפלות מול הדרישות האיראניות, הוביל את המעצמות להסכם בעייתי מאוד שיאפשר לאיראן את הדרך הבטוחה לפצצה גרעינית בשנים הקרובות.

בהסכם המתגבש, המבוסס בחלקו על הסכם 2015, לא פתרו מספר בעיות יסוד שעליהן התרענו במספר הזדמנויות בעבר. אין בו שום כלים שיאלצו את האיראנים לנהל מו"מ נוסף ולהגיע להסכם "ארוך וחזק יותר" לפני תום ההסכם החדש, כפי שהבטיח ביידן. הסכם קצר טווח שבו כל ההגבלות פגות בקרוב מאד על פי לוח הזמנים של ההסכם המקורי, המבוסס רק על היענות מול היענות, ללא קביעה ברורה ומוסכמת על כל הצדדים מה יקרה במצב שבו לא יגיעו להסכם חדש, אינו שווה את הנייר עליו הוא כתוב.

ההסכם לא חוסם את כל המסלולים לנשק גרעיני ולא מתייחס לחורים שהתגלו בהסכם הקודם וזאת מבלי שיש לארה"ב ולמעצמות אפילו את היכולת המעשית להפעיל את מנגנון הסנאפבק שאיפשר בזמנו להפעיל מחדש וכמעט באופן מידי את כל הסנקציות (מנגנון זה אמור היה לפוג ב-2025 על פי ההסכם הישן).

נקודת המחלוקת האחרונה כנראה, שעדיין לא ברור כיצד ואם בכלל תנוסח בהסכם, הייתה עתיד החקירות הפתוחות של סבא"א. חלק מהתיקים הפתוחים הגיע בעקבות הפיקוח החודרני שהוטל בהסכם הקודם וחלק שייך לשאלות הפתוחות מחקירת ה-PMD שנסגרה בעבר בטעות, כפי שנחשף מגילויי ארכיון הגרעין. טיפול לקוי בנושא חשוב זה ידרדר עוד יותר את מעמדה הירוד של סבא"א ויעמיד בסימן שאלה את עצם הצורך בקיומה של הסוכנות, שבעצם תהיה מופקדת על קיום ההסכם. נראה שהצדדים עומדים לסגור את תיק האורניום המתכתי ואולי גם יגיעו לניסוח מתחכם לגבי נושאים אחרים, או שיתקפלו גם בנושאים אלו.

חשוב לזכור כיצד הגיב מנכ"ל סבא"א המנוח אמאנו כשנשאל על טיפול הסוכנות באכיפת החלק בהסכם הישן שאמור לטפל בפיקוח על פעילויות הקשורות בפיתוח מערכת הנשק (SECTION T). מדבריו היה ברור שמאחורי הקלעים סיכמו הרוסים והאמריקנים מראש שאין שום כוונה ויכולת לאכוף פרק זה והסוכנות גם לא יודעת לעשות זאת. בהחלט יתכן שהסכמים חשאיים מסוג זה נרקמו גם הפעם.

ניסיון נואל לבסס את יציבות ההסכם החדש על החזרת הפיקוח המלא, ללא הבטחת הטיפול בתוצרי הפיקוח הקודם, יהיה פשוט מגוחך.

ברור גם שלמרות שתוך כדי המו"מ הגביר המשטר באיראן, באמצעות שלוחיו החותים, את ההתקפות על כוחות ארה"ב בעיראק ועל בנות בריתה במפרץ, לא נעשה דבר כדי לטפל בתוקפנות האיראנית, כולל לא מול שיגור טילים בליסטיים לטווח של למעלה מ-1000 ק"מ, עם רש"קים של כחמש מאות ק"ג, בפעם הראשונה מזה עשרות שנים, בניגוד לכל משטרי הפיקוח העולמיים.

נראה כי המחוקקים האמריקנים לא מוכנים להניח לביידן ושלוחיו לחתום על הסכם זה מבלי להזהיר אותם ובעיקר את האיראנים מהשלכותיו ומעתידו. 200 חברי קונגרס רפובליקנים פרסמו מכתב חריף ממנו עולה שב-2024 , לאחר הבחירות הבאות בארה"ב, ממשל רפובליקני לא יכבד את ההסכם ויחזיר את כל הסנקציות שיבוטלו כעת. מכתב זה אמור להעביר מסר לעולם שחזרה לעשיית עסקים עם איראן היא מסוכנת מאוד.

הבעיה נשארת במה שיקרה בטווח הזמן הקורב. החזרה להסכם "תלבין" את כל ההפרות האיראניות וההתקדמות שעשתה בתוכניתה הגרעינית בחסותן ובמקביל תזרים לאיראן מאות מיליארדי דולרים ותאפשר את שיקום הכלכלה והמשך התמיכה בטרור. עיון בספרי החדש שיצא השבוע יחד עם ד"ר יונתן שנזר מה-FDD  על העימות בעזה במאי 2021 מציג בפירוט מדוע הסכם הגרעין מסוכן ומדוע האיראנים אחראים כמעט לכל אירועי הטרור במזרח התיכון ובעולם.

נראה שהקולות והלחצים, כולל של המשלחת הישראלית החשובה שביקרה השבוע בווינה והסבירה את הבעיות בהסכם המתגבש לכל המשתתפים במו"מ, לא הצליחו לעצור את ריצת האמוק האמריקאית להסכם בכל מחיר. האירופים "החלשים" מתקפלים שוב מול הלחץ האמריקאי והרוסים והסינים מחככים את ידיהם בהנאה.

במקום לחזור ללחץ כלכלי מקסימלי ולבנות איום צבאי אמין, עומדים האמריקנים לחתום על "הסכם כניעה",  בכל מקרה חשוב לא להרפות מהדוושה גם לאחר חתימת הסכם, וללחוץ על בניית תוכנית "ליום שאחרי" שתגבה מחיר ברור וכואב מאיראן אם היא לא תנוע במהירות להסכם "ארוך וחזק יותר", שיחסום אולי את דרכה לנשק גרעיני שישנה את העולם סביבנו.

תא"ל (מיל.) פרופסור יעקב נגל הינוSenior Fellow  ב-FDD   ופרופ' אורח בפקולטה לאווירונאוטיקה וחלל בטכניון. כיהן כיועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה נתניהו וכראש המל"ל בפועל.