הניצחון המוחץ של טראמפ - הוכחה שהבוחרים האמריקנים לא ויתרו על הדמוקרטיה

מתישהו בשלהי האשמורת השלישית של הלילה, כשהניצחון של דונלד טראמפ בבחירות הסתמן כמוחלט, מקיף, והיסטורי, ג׳ונתן קייפהרט, עורך בכיר ב״וושינגטון פוסט״ ומגיש ברשת msnbc הישיר מבט למצלמה וסיפק ניתוח חד למה שקרה. ״אני לא יכול אלא לתהות,״ הוא אמר בארשת פנים קודרת, ״אם העם האמריקאי לא וויתר לחלוטין על הדמוקרטיה״.

האמירה הפכה חיש מהר לוויראלית, ומכל הסיבות המובנות מאליהן: הטענה שעשרות מיליוני הבוחרים שהצביעו לטראמפ ולא ליריבתו—מועמדת שמימיה לא זכתה באף פריימריז והוצנחה לתפקיד ללא שקיבלה קול אחד בודד של בוחר כלשהו—אינם מעוניינים בדמוקרטיה היא מגוחכת עד אין קץ. אבל ההתבטאות של קייפהרט, אומללה ככל שתהיה, הצליחה ללכוד באופן מדוייק את מהות הבחירות הללו, בחירות שהיוו תחרות לא בין שני מועמדים או שתי מפלגות, אלא בין שתי ראיות עולם שונות בתכלית.

כשבוחרים התלוננו על האינפלציה הגבוהה ביותר זה 40 שנה, והצביעו על זה שמשפחה אמריקאית ממוצעת זקוקה כעת ל-$11,434 יותר בשנה רק כדי לעמוד בהוצאות בסיסיות, הדמוקרטים אמרו שהכל שקרים ושהכלכלה חזקה. כשמליוני מהגרים לא חוקיים, כולל 13,000 רוצחים מורשעים, נהרו לארצות הברית בחסות מדיניות ההגירה הפרועה של ביידן והאריס, הדמוקרטים אמרו שכל מקרי הרצח והאונס שדווחו חדשות לבקרים הם פרופגנדה גזענית, ושאלו שמתלוננים על המחיר האסטרונומי שאזרחים אמריקאים נאלצים לשלם על מנת לתת דיור ושרותי רווחה למהגרים הם שונאי זרים עם נטיה פשיסטית.

כשהורים התלוננו על זה שגברים ביולוגיים התחילו להכנס לחדרי המלתחה של הבנות שלהן או להביס אותן בתחרויות ספורט בחסות האידיאולוגיה שמאפשרת לכל אחד להזדהות באופן שהולם את המגדר החביב עליו, הדמוקרטים צקצקו בלשונם ואמרו שזו טרנספוביה. הם המשיכו להעלים עובדות, להשתיק קולות, ולצייר את כל מי שלא הסכים אתם בתור היטלר.

ולאמריקאים נמאס.

ובגדול.

החזרה של דונלד טראמפ לבית הלבן היא לא רק נצחון שגרתי בבחירות. טראמפ זכה לא רק במרבית האלקטורטים ביום שלישי בלילה, אלא גם במרבית הקולות היחסיים, או כפי שהם נקראים באנגלית ה-popular vote, ובכך השתיק מיד את כל מי שרצה לטעון שניצחונו הוא עוד הוכחה ששיטת הבחירות האמריקאית היא ארכאית ולא משקפת את הרצון האמיתי של הבוחרים.

הוא קיבל יותר קולות מקרב הקהל הלטיני מאשר כל מועמד רפובליקני אחר בהיסטוריה, 50 אחוז יותר קולות של בוחרים יהודים בניו יורק מאשר בבחירות האחרונות, כמות מפתיעה וגדולה של מצביעים שחורים, ואת רוב הקולות בדירבורן, מישיגן, העיר עם האוכלוסיה המוסלמית הגדולה ביותר בארה״ב. גם הצעירים התייצבו לצידו באופן גורף:

בעוד שג׳ו ביידן הוביל על טראמפ בפער של 32 נקודות בקרב צעירים שהצביעו בפעם הראשונה בשנת 2020, השנה טראמפ גבר על האריס באותה קטגוריה בדיוק בפער של תשע נקודות. אפשר להמשיך עם הסטטיסטיקה הזו עוד ועוד, אבל המספרים מוכיחים שהבוחרים של טראמפ הם קהל גדול ומגוון, בעוד שיריביו במפלגה הדמוקרטית הם אלו שפונים למספר הרבה יותר מצומצם והרבה יותר הומוגני של מצביעים.

עם מספרים כאלה, כבר אי אפשר למחזר את הטענות החבוטות שרק גברים לבנים וגזענים מצביעים לטראמפ. תוסיפו לזה את הנצחון הסוחף של הרפובליקנים בבחירות לסנאט ואת הנצחון המסתמן בבחירות לבית הנבחרים, וברור כשמש שהאמריקאים הצביעו השבוע באופן סוחף וגורף כנגד כל מה שהדמוקרטים מכרו להם בחודשים האחרונים.

נשיא רפובליקני אחר, אברהם לינקולן, הרהר אף הוא על היחס בין פוליטיקאים לבוחרים שלהם: אתה יכול לשקר לחלק מהאנשים כל הזמן, הוא אמר, ואתה יכול לשקר לכל האנשים חלק מהזמן, אבל אף אחד לא יכול לשקר לכל האנשים כל הזמן. ביום שלישי בלילה, הדמוקרטים למדו על בשרם כמה זה נכון.