תזוזה טקטונית: האם מדינות דרום אמריקה מתרחקות מישראל?

מאבדים את הדרום: הכרזתה של קולומביה אתמול (רביעי) על ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם ישראל היא חוליה אחת בשרשרת של מכות דיפלומטיות למדינה היהודית מצד מדינות בדרום אמריקה.

קולומביה מנתקת

קולומביה הייתה אחת מבנות הברית היציבות של ישראל ביבשת, והמדינות קיימו קשרים דיפלומטיים וחתמו על הסכמי סחר כבר משנת 1950. עוד בשנת 2021 ביקר בישראל נשיא קולומביה דאז, איוואן דוקה, וחנך נציגות חדשה של ארצו. ההידרדרות ביחסים הגיעה בחטף בשנת 2022, עם בחירתו של איש השמאל גוסטבו פטרו לנשיאות המדינה.

פטרו גינה את פעולת ישאל ברצועת עזה מרגעיה הראשונים, ואף אמר כי ישראל היא "מדינת ג'נוסייד עם נשיא תומך ג'נוסייד". במהלך צעדת אחד במאי בבירה בוגוטה הכריז פטרו על ניתוק היחסים עם ישראל, ועל הצטרפות ארצו לתביעתה של דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג.

בוליביה מחרימה

קולומביה היא לא המדינה היחידה בדרום אמריקה שהכריזה על ניתוק היחסים עם ישראל  מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל. גם בוליביה, המדינה הענייה ביותר ביבשת, הודיעה על ניתוק היחסים זמן לא רב לאחר תחילת המלחמה.

השלטון בבוליביה נוקט קו אנטי-ישראלי מובהק מאז שנבחר חואן אבו מוראלס לנשיאות בשנת 2006. מוראלס, איש שמאל קיצוני שנחשב לבן טיפוחו של שליט ונצואלה לשעבר, הוגו צ'אווס, מחזיק בתפיסה שישראל היא ישות קולוניאליסטית ושעצם קיומה מהווה פגיעה בזכויות הפלשתינים.

בוליביה כבר ניתקה בעבר את הקשרים עם ישראל, בעקבות מבצע צוק איתן ב-2014, והיחסים הושבו לאחר חילופי השלטון והמחאה במדינה ב-2019, אך הקשרים חזרו להידרדר ב-2020 עם כניסתו לתפקיד של הנשיא לואיס ארסה, איש מפלגתו של מוראלס ושר לשעבר בממשלתו.

צ'ילה אוסרת על ייבוא

מדינה נוספת שיחסיה עם ישראל עברו שינוי מתמשך לרעה היא צ'ילה. צ'ילה, אחת מהכלכלות החזקות בדרום אמריקה, מקיימת קשרים עם ישראל מאז שנת 1949 והקשרים ידעו עליות ומורדות. עם זאת, הם נותרו לרוב טובים, גם תחת שלטון איש השמאל סלבדור איינדה, ששלטונו הופל בהפיכה צבאית בשנת 1973.

בשנת 2018 חוקקה צ'ילה חוק האוסר על ייבוא מוצרים המגיעים מהתנחלויות, צעד שנחשב קיצוני בקרב מדינות מערביות, אך עם זאת בשנת 2019 הגיע נשיא צ'ילה, סבסטיאן פיניירה, לביקור רשמי בישראל ואף נפגש עם הנשיא ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו.

גם בצ'ילה היחסים הידרדרו לאחר עליית השמאל לשלטון, כשגבריאל בוריץ', תומך ארגון החרם נגד ישראל, נבחר לנשיאות בשנת 2022. בוריץ' חולל סערה כשסירב להעניק את האמנה לשגריר ישראל הנכנס, בשל הרג של מחבל פלשתיני ביו"ש. מאוחר יותר העבירה צ'ילה התנצלות רשמית לישראל על התקרית, דרך שרת החוץ של המדינה.

בניגוד לקולומביה ולבוליביה, צ'ילה לא ניתקה את היחסים עם ישראל, אך החזירה את שגרירה להתייעצות בעקבות כניסת כוחות צה"ל לשטחי רצועת עזה. בנוסף, צ'ילה ביטלה את השתתפות ישראל בסלון האווירי שנערך במדינה בחודש מארס, לאחר שנים של שיתוף פעולה ביטחוני בין צ'ילה לישראל.

הקרב על ברזיל

מאז החלה מלחמת חרבות ברזל, המדינה שהפכה לקולנית ביותר בגינויים לישראל, לצד מצגי תמיכה מרשימים מצד שני, היא ברזיל, או ליתר דיוק - נשיא ברזיל, לואיס אינסיו דה סילבה, המוכר בכינוי לולה.

לולה לא ויתר על אף הזדמנות לתקוף ולגנות את ישראל, וחולל סערה דיפלומטית כשהשווה את ישראל לנאצים. "מה שקורה ברצועת עזה לעם הפלשתיני לא קרה בשום תקופה אחרת בהיסטוריה. למעשה, זה כן קרה לפני כן: כשהיטלר החליט להרוג את היהודים", אמר לולה. בתגובה, זימנה ישראל את השגריר הברזילאי לשיחת נזיפה - שהתקיימה במוזיאון יד ושם.

דבריו של לולה זכו לגינוי חריף, גם מהצד שלו במפה הפוליטית, וסקר שנעשה באותו חודש הראה ש-66 אחוזים מהציבור בברזיל תומכים בישראל ומתנגדים לאמירותיו של הנשיא.

ב-25 בפברואר התקיימה הפגנת ענק בעיר סאו פאולו, בהשתתפות מאות אלפי מפגינים ונשיא ברזיל לשעבר, ז'איר בולסונארו. ההפגנה, שמטרתה היתה תמיכה בנשיא לשעבר, הפכה גם למפגן תמיכה בישראל כשמפגינים רבים בחרו להניף את דגל ישראל ולקרוא סיסמאות בגנות דבריו של לולה.

אך על אף הרטוריקה הקיצונית של לולה, קשרי ישראל-ברזיל חזקים מכדי לפרקם בזריזות, וברזיל לא ביצעה מהלכים משמעותיים נגד ישראל מאז אמירותיו של לולה. עם זאת, מציאות זו עלולה להשתנות ככל שהמלחמה בעזה מתארכת.

נקודות של אור

בעוד חלקים גדולים ביבשת בוחרים להתרחק מישראל, ארגנטינה ונשיאה האקצנטרי, חאבייר מיליי, בחרו להתייצב לצד המדינה היהודית באופן חד-משמעי. מיליי, ליברטריאן בהשקפותיו ותומך ישראל בעל זיקה עמוקה ליהדות, עלה לנשיאות בשנה שעברה מתוך משבר כלכלי מתמשך וחסר-תקדים שהוריד את המדינה, בעבר הכלכלה הגדולה ביותר ביבשת, לשפל.

הרפורמות הכלכליות הקיצוניות של מיליי נתפסו בציבור כ"תרופה הכרחית", וכעת הנשיא המשונה אמון על ביצוע השינוי הכלכלי הגדול היסטוריה של המדינה, כשהוא כלל לא מחזיק ברוב בפרלמנט. למרות האתגר העצום, מיליי מצא זמן להגיע לביקור רשמי בישראל בחודש פברואר, ובמהלכו הכריז על העברת השגרירות מתל אביב לירושלים. המהלך זכה להתנגדות במערכת הפוליטית בארגנטינה, ובינתיים עוד אין תאריך לביצועו.

קשה לדעת עד כמה גישתו האוהדת של מיליי לישראל מגובה בתמיכה ציבורית, ועד כמה יתר המערכת הפוליטית בארגנטינה תיישר קו עם עמדתו הפרו-ישראלית של הנשיא, אך לפחות בנקודה אחת ביבשת נראה כי יש מגמה מובהקת לטובתה של ישראל.

פרגוואי ופרו: גינויים - וביקורות

שתי מדינות נוספות שהביעו תמיכה, גם אם מסויגת בישראל, הן פרגוואי ופרו. נשיא פרגוואי שנבחר בשנה שעברה, סנטיאגו פנה, פרסם גינוי חד-משמעי למעשי הטבח של חמאס ב-7 באוקטובר, והצהיר בעבר כי הוא "ידידה הגדול ביותר של ישראל".

בפרו, מדינה שבה קיים ייצוג פוליטי גדול למתנגדי ישראל, גינתה את הטבח שביצע חמאס ואף פרסמה הספד לחייל ישראלי בעל אזרחות פרואנית שנהרג בקרבות ברצועת עזה - דבר שגרר ביקורת קשה מצד הפלשתינים.

בעוד ישראל ספגה מכות דיפלומטיות קשות ממדינות שונות ביבשת דרום אמריקה, קשה לחזות כיצד הרוחות הפוליטיות, המשתנות לעיתים במהירות באמריקה הלטינית, יעצבו את יחסיהן של הממשלות השונות לישראל בעתיד. המרחק הגדול בין דרום אמריקה למזרח התיכון, וסיומה של הלחימה ברצועת עזה בנקודה כלשהי בעתיד, יכולות להביא בעתיד שינוי משמעותי ביחס לישראל.