מדד האושר העולמי לשנת 2024 פורסם היום (רביעי) ושוב הציב את ישראל במקום גבוה ברשימה לצד מדינות סקנדינביה ומערב אירופה, והרחק מיתר מדינות המזרח התיכון, המשובצות ברובן בתחתית הרשימה.
בתחתית הרשימה ממוקמת אפגניסטן, הנשלטת על ידי ארגון הטליבאן וחווה סדרה ארוכה של משברים כלכלליים ודיכוי פוליטי. במקום השני מהתחתית נמצאת לבנון, שכנתנו מצפון, שעברה התרסקות כלכלית חסרת תקדים וסובלת משלל בעיות, בהן שליטתו של ארגון הטרור חיזבאללה על הנעשה במדינה.
למרות ההישג - נתונים קשים לישראל
למרות העובדה כי ישראל ניצבת גבוהה ברשימה, נתוני הדו"ח כן מצביעים על האפקט החמורות הדרמטי של טבח 7 באוקטובר על החברה הישראלית. ענת פנטי, חוקרת מדיניות אושר בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן, אומרת: ״גם השנה, שהייתה מהקשות בתולדות המדינה, מדורגת ישראל בחמישייה הפותחת של מדד האושר הבינלאומי. הסיבה לכך נעוצה בעובדה ששביעות הרצון מהחיים, המדד שבאמצעותו בוחנים את רמת האושר, היא מדד יציב לאורך זמן ומתייחס יותר למאפייני המדינה עצמה כמו חוזק הכלכלה, מידת המעורבות החברתית, ושירותי הבריאות במדינה, מאשר לרגשות חולפים.
"בכדי לתת תמונה יותר מדויקת על מצב האושר בכל המדינות מתייחסים עורכי הדו"ח בחישוב הדירוג לממוצע שביעות הרצון מהחיים בשלוש השנים האחרונות. לכן, הדירוג של ישראל במקום החמישי בדו״ח האושר מסמן את היציבות בשביעות הרצון מהחיים בישראל לאורך השנים האחרונות, ולא רק בזו האחרונה. כך למשל אפילו בתקופת הקורונה שהייתה טראומטית בכל העולם, עדיין ניתן היה לראות שהעשירייה הפותחת של דירוג האושר העולמי, כוללת כל שנה פחות או יותר את אותן מדינות. הסקר לשנת 2023 נערך בחודשים אוקטובר ונובמבר, מיד לאחר הטראומה הלאומית הקשה. מניתוח הנתונים עולה כי אילו הדירוג היה נסמך רק על שנה זו, ישראל הייתה צונחת בדירוג האושר העולמי כמתבקש מאירוע בסדר גודל כזה", אומרת פנטי.
פנטי חושפת את הנתונים הקשים של הדו"ח ואומרת: "בנוסף לשביעות הרצון מהחיים בודק הדו"ח את רמת הרגשות החיוביים והשליליים שחוותה האוכלוסייה בזמן ביצוע הסקר. במדד הרגשות החיוביים ירדה ישראל מהמקום ה-114 למקום ה-123. זו אמנם ירידה אך אני משערת שעקב ההתגייסות המדהימה של האוכלוסייה, הירידה ברגשות החיוביים הייתה פחות משמעותית ממה שניתן היה לצפות. לעומת זאת, ברמת הרגשות השליליים ישראל עלתה מהמקום ה-119 למקום ה-60 בעולם, מה שמשקף עליה דרמטית ברמת הרגשות השליליים. אם נתוני הדו"ח היו מראים רק את נתוני אוקטובר נובמבר 2023, ולא ממוצע תלת שנתי, הדירוג שלנו ברגשות שליליים היה אף גבוה יותר כפי שניתן היה לצפות לאור סמיכות ביצוע המדגם לאירועי 7.10".
"לא ניתן להתעלם מההשלכות הכלכליות, החברתיות והרגשיות של המלחמה כפי שהן משתקפות בצניחה של המדדים בישראל, במיוחד כאשר בוחנים מה קרה למדדים אלו באוקראינה שנתיים לתוך המלחמה. על קובעי המדיניות להתייחס לנתונים אלו ולהקדים תרופה למכה בכל תחומי החיים, כך שאיכות החיים בישראל ושביעות הרצון מהחיים בה, לא תדרדר בכל המדדים החשובים", אומרת פנטי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו