ועדת פרס נובל הכריזה על זוכת פרס נובל לשלום לשנת 2023, נרגז מוהמדי, פעילת אופוזיציה איראנית למען זכויות נשים ודמוקרטיה.
מוהמדי (51) היא פעילה ועיתונאית שנאבקת למען זכויות הנשים ופיתוח של חברה אזרחית באיראן. היא מרצה עשר שנות מאסר בכלא אווין בגין "הפצת תעמולה" וגם בו מנהלת מאבק על תנאי הכליאה. לאחרונה אף פרסמה ספר "העינוי הלבן" שבו תיארה את תנאי הכליאה. במלאת שנה לרצח מהסא אמיני בחודש שעבר, היא וחברותיה בכלא שרפו את כיסוי הראש שלהן.
איראן: סטודנטים וסטודנטיות מוחים נגד ההפרדה המגדרית
מוהמדי נולדה בעיר זנג'אן בצפון המדינה והיא מהנדסת בעלת תואר בפיזיקה. בזמן לימודיה הצטרפה לארגון "ברית הסטודנטים הנאורים" והפכה למתנגדת משטר האיתוללות. בשנת 2003 היא הצטרפה למרכז לזכויות אדם באיראן, שהובל בזמנו על ידי זוכת פרס נובל לשלום, שירין אבאדי.
בשנת 1999 נשאה מוהמדי לעיתונאי ופעיל האופוזיציה טאג'י רהמני, שנעצר באותה שנה ונכלא למשך 12 שנים על פעילותו הפוליטית. בשנת 2012 הוא שוחרר והחליט לעבור להתגורר בצרפת, אך מוהמדי קיבלה החלטה להישאר באיראן ולהמשיך להיאבק למען זכויות אדם.
ד"ר אורי גולדברג, מומחה לאיראן, מסביר: "נרגס מוחמדי היא מהנדסת בהשכלתה. העובדה הזו חשובה כדי להבין מדוע וכיצד המחאה שלה היא קוץ בצלעה של הרפובליקה האסלאמית. היא עובדת כבר שנים ארוכות עם כלת הפרס הקודמת, שירין עבאדי. עבאדי, עורכת דין, מתעמתת עם השיטה האסלאמית בכלים משפטיים. נרגס מוחמדי, שפיתחה גם קריירה כעיתונאית, מדווחת על ומפרקת את השיטות הדכאניות של הרפובליקה האסלאמית באופן צלול, חד ומסודר מאד".
"היא תוקפת את אפליית הנשים, את עונשי המוות ואת תנאי הכליאה של נשים וגברים בבתי הסוהר של איראן. היא מדברת פחות על נפלאות המערב ויותר על עוולות הרפובליקה האסלאמית כלפי אזרחיה. את נרגס מוחמדי קשה לפטור בזלזול כסוכנת מערבית. זכייתה בפרס נובל לשלום מהווה אמירה ברורה לרפובליקה האסלאמית - העולם צופה ויודע. אין הרבה יותר שהעולם יכול או רוצה לעשות, אבל ההבנה שקולה של מוחמדי (הכלואה גם כעת בכלא אווין) נשמע ברור וחד מטרידה את הרפובליקה האסלאמית באופן מהותי ועמוק", מוסיף גולדברג.
