מדד החופש הכלכלי השנתי של קרן הריטג' האמריקנית הציב את איראן במקום ה־170 מתוך 177 מדינות ברמת החופש והשגשוג הכלכלי. לפי המחקר, איראן קיבלה ציון של 42 מתוך 100 ודורגה במקום הנמוך ביותר במזרח התיכון בפתיחות כלכלית. המדד בחן קריטריונים כמו שלטון החוק במדינה, גודל הממשלה ומעורבותה בכלכלה ויעילות הרגולציה.
בחמש השנים האחרונות איראן רשמה שיעור צמיחה של 1.2 אחוזים, נתון שלווה בצמצום משמעותי של החופש הכלכלי במדינה ובכניסה למשטר צנע בתחומים רבים, כמו ייצור מזון והקצבת דלק.
"הכלכלה האיראנית שקעה תחת ירידה חדה בציון במונחים של בריאות המשק והחופש לעשות עסקים. היא איבדה שמונה אחוזים מהציון מ־2017, ומאז נפלה להגדרה של כלכלה מדוכאת", כך לפי המחקר.
"כלכלת איראן נשחקה תחת ניהול כושל, סנקציות בינלאומיות ושחיתות תחת המשטר המדכא של הרפובליקה האסלאמית", נכתב בדו"ח.
מסקנותיו של המחקר באו לידי ביטוי בשבוע שעבר, כשהמג'לס (הפרלמנט האיראני) החליט לקצץ סובסידיות למזון ולתרופות בשווי 9 מיליארד דולר. המהלך התרחש בשל העמקת שליטת הסיעה השמרנית על הפרלמנט, מה שאפשר לממשלתו של הנשיא ראיסי לא לחשוש מלהרגיז את האוכלוסייה העירונית החלשה, התומכת מסורתית בשמרנים ובמשטר.
הסובסידיות אומצו על ידי הממשלה הקודמת מעט אחרי החזרת הסנקציות בידי הנשיא הקודם, דונלד טראמפ. אך למרות ההיתכנות הפוליטית של הצעד, ביטול הסיוע בהורדת מחירי המזון יכול להיות ההבדל בין עוני לרעב לחלקים גדולים מהאוכלוסייה.
באליטה הדתית של איראן חוששים מאובדן תמיכת השכבות הנמוכות, וכמה אנשי דת מיהרו לגנות את הצעד. האייתוללה אחמד ג'נאטי, יו"ר ועדת המומחים של איראן, אחד הגופים הדתיים החזקים במדינה, הזהיר שבמצב הנוכחי הממשלה "לא תוכל למלא את בטן האזרחים".
איש הדת בן ה־95, מזקני השבט של המשטר האסלאמי, אמר: "זה יהיה נס אם הממשלה תצליח להאכיל את כל האזרחים. תפקיד המדינה הוא להרים את האנשים מעוני, ולא לסכן אותם ברעב". בטהרן ממתינים לראות אם ממשל ביידן יושיט את חבל ההצלה בדמות הסרת הסנקציות, אך באיראן - האזרח הפשוט נאלץ בינתיים להדק את החגורה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו