עריפת ראשים ואלפי לוחמים: דאעש מתחזק במזרח

רוב תושבי העולם שחושבים על ארגון המדינה האסלאמית יעסקו בנוכחותו ובנזקיו ברחבי עיראק וסוריה, שהרי משם מגיעים מרבית החדשות על פעילות הטרור שלו. בד בבד, אפגניסטן נתפסת כזירת מאבק בין ארה"ב לבין טליבאן, כשאל קאעידה תופסת מקום מרכזי בקלחת מאז ימי אוסמה בין לאדן. עם זאת, לא כך הדבר שהרי בארבע השנים האחרונות אפגניסטן סובלת מהדגל השחור "שמתפשט" ברחבי תבל - הדגל של דאעש.

כדי לייעל את הפיקוד והשליטה על שלל האזורים ביבשות השונות, שבין חלקן אין קשר גיאוגרפי, הארגון מחולק למחוזות. לאחד מהם התגלו רבים אמש (מוצ"ש) עם הפיגוע המזעזע בחתונה שיעית בבירת אפגניסטן – קאבול , מחוז חוראסן. תת-הארגון הזה חולש, בעיקר, על אפגניסטן, שכנתה הדרומית פקיסטן והשכנה בצפון-מזרח - טג'יקיסטן.

עוד בנושא:

אפגניסטן: 63 הרוגים בפיגוע בחתונה

טראמפ: "יכולתי לנצח באפגניסטן תוך שבוע"

בכיר בטליבאן: "השלום באפגניסטן קרוב מתמיד"

"ישראל מחזיקה נוכחות קבועה באפגניסטן"

הכל החל בספטמבר 2014, תקופה שבה המדינה האסלאמית שלטה במרבית שטחי מערב עיראק תוך שכל הגבול עם ירדן היה בשליטתה, וכן שטחים נרחבים בצפון-מזרח סוריה. באותה עת, נציגו של המנהיג אבו-בכר אל-בגדדי נשלחו לפקיסטן כדי להיפגש עם בכירי טליבאן בניסיון לעודד אותם להתגייס לארגון, תוך שבמקביל הופצו חומרי לימוד הן בפקיסטן והם באפגניסטן בשפות המקומיות פאשטו ודארי בניסיון לגייס מקומיים לארגון.

המנהיג שנפל ברשתם הוא עבדול ראוף חאדים, אפגני ששוחרר שבע שנים קודם לכן מכלא גוואנטנמו. לאורך התקופה הזו הוא לחם בשירות הטאליבן והתקדם עד לדרג של מפקד מחוז. חאדים קיווה להתקדם עד לבכורה של הארגון כולו אבל ב-2014 הוא הבין כי זה לא יקרה בקרוב. על כן, הוא יצא לעיראק באוקטובר של אותה שנה – שם, ככל הנראה, פגש את אל בגדדי. 

מייסדי שלוחת דאעש באפגניסטן // צילום: ויקיפדיה

מיד עם חזרתו לאפגניסטן הוא החל בגיוס חיילים בדרום-מערב המדינה המשוסעת, שיערקו לשורות המדינה האסלאמית. בד בבד, טליבאן לא הצליחו לעצור את הסחף וערקו ממנו שישה בכירים לדאעש, בהם הדובר שאהידוללה שאהיד. ב-10 בינואר 2015 הגיע היום המיוחל מבחינת אל בגדדי, הבכירים הכריזו על נאמנותם לו כאשר מי שמונה למפקד העורק הוא מהצד הפקיסטני, חאפז סעיד חאן, ואילו חאדים נבחר לסגנו. כדי לסייע להם, דאעש שלחו 70 לוחמים מעיראק ומסוריה, שאליהם צירפו מתגייסים מאוזבקיסטן.

התחלה קשה

החודש הראשון לא היה פשוט מבחינתם. אמנם היה להם דובר מנוסה, שאהיד, שעמד בקדמת הבמה והכריז על "מתגייסים רבים מאפגניסטן ומפקיסטן כאחד", אך כבר בפברואר אותה השנה, חאדים חוסל במתקפה אווירית אמריקנית. כדי להפגין את נוכחותם בשטח, הם ביצעו פיגועים כבר ב-2015 באפגניסטן ובפקיסטן. ב-18 באפריל מחבל מתאבד פוצץ עצמו בפתח בנק בג'לאלבאבד שבמזרח אפגניסטן וגרם למותם של 33 אנשים. ב-13 במאי הם שלחו חוליה של שמונה חמושים שתקפה אוטובוס בקראצ'י שבדרום פקיסטן והרגה יותר מ-45 אנשים. ארה"ב לא חיכתה הרבה וב-29 בספטמבר הגדירה את "וילאיאת חוראסן" כארגון טרור.

חאן המשיך להוביל את הארגון עד לפיגוע ענק בקאבול ב-23 ביולי 2016. שבו שני מחבלים מתאבדים הובילו למותם של 80 בני הזארה השיעים, אלו שיהווה יעד מרכזי שלהם בשלוש השנים הבאות – כולל בפיגוע בחתונה אמש. זה היה הפיגוע הקטלני ביותר עד לאותו שלב בקאבול מאז 2001. כמו כן, מאז באפגניסטן כולה הם לא הצליחו לשחזר את מספר הנפגעים העצום.

היסטוריה של פיגועים רצחניים, הפיגוע בחתונה בקאבול // צילום: רויטרס

שלושה ימים בלבד לאחר מותם של 80 בני הזארה, חאן והדובר שאהיד חוסלו על ידי כוחות הקואליציה האמריקנית. מאז התחלפו חמישה מפקדי ארגון, כשהאחרון שבהם מונה בחודש אפריל – אסלאם פרוקי. ככלל, הפיגוע הקשה ביותר שהצליחו לייצר מחוז חוראסן התרחש ב-13 ביולי אשתקד. המפקד דאז, אבו-סעד ארחאבי, שילח פיגוע משולב שבוצע ביום הבחירות הכלליות בפקיסטן בשתי ערים, באנו ומסטונג. בבאנו מטוס ממולכד התפוצץ והרג "רק" חמישה ופצע 37 נוספים, ואילו במסטונג מחבל מתאבד התפוצץ בלב אירוע של איש מפלגת אוואמי הבלוצ'ית, סיראי ראיסני. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו לא פחות מ-149 אנשים (בהם ראיסני עצמו) ונפצעו 186 נוספים.

השקת "אם כל הפצצות"

לאורך השנתיים וחצי האחרונות, ניסיונות החיסול של מחוז חוראסן מתרבים – בניסיון לבלום את התפשטותם ברחבי אפגניסטן ודריסת רגל במדינות נוספות. עדות לקושי בהתמודדות מולם הגיעה ב-13 באפריל 2017 – אז התבצע השימוש המבצעי הראשון בפצצת MOAB, הידועה בכינויה "אם כל הפצצות".

הפצצה הלא-גרעינית הגדולה ביותר. משקלה כ-10.3 טונות וניתן להשתמש בה רק באמצעות מטוס הרקולס (שהוא מטוס תובלה) או בעזרת החמקן 2-B ספיריט. האמריקנים הטילו אותה על מערה במחוז ננגרהאר, שבה נהרגו כ-40 טרוריסטים.

"אם כל הפצצות" בדרכה לאפגניסטן // צילום: איי.פי

מדינות אחרות מצאו דרכי התמודדות אחרות ומהירות יותר. הודו שעלתה במהירות על תא של מחוז חוראסן, שעבר מפקיסטן לחבל קשמיר, הגדירה אותו ב-21 ביוני אשתקד כארגון טרור. בתוך יממה הכוחות המיוחדים פשטו על תא הטרור וחיסלו ארבעה מחבלים, כולל המפקד דאוד אחמד סופי, בכפר נידח בדרום קשמיר. 

במאי האחרון הכריזו דאעש על מחוזות חדשים "ויליאת אל-הינד" (קרי הודו) ו"ויליאת פקיסטן" בניסיון לשפר את הפיקוד על פעילות הטרור בשטחים העצום, אך ההשפעות ייבחנו לאורך זמן. כך גם בנוגע לאיראן, שאין לדעת מה תהיה השפעת מחוז חוראסן עליה לאורך זמן זו איראן, שכורדים רבים ממנה ערקו לאפגניסטן לשורות הארגון וייתכן כי בעתיד יעברו לפגע בה.

ההשפעה מעיראק 

בתוך כך, בחודש אפריל החליטו בכירי הארגון הכללי שביקרו באפגניסטן להחליף את המפקד זיה אול-חאק באסלאם פרוקי, ששימש כמפקד אזור ח'ייבר, שטח הררי המחבר את אפגניסטן ופקיסטן. סיבת הפיטורים היתה מפלות במחצית השנייה של השנה שעבר בחבל ננגרהאר. מוקדם יותר השנה הזהירה מועצת הביטחון של האו"ם כי "לאל קאעידה ולדאעש יש דריסת רגל משמעותית באפגניסטן גם כיום". בסקירה ציינו, בין השאר, כי בכל צעד משמעותי מתייעצים אנשי חוראסן בפיקוד המרכזי של המדינה האסלאמית. מנגד, יתרון מרכזי של אל קאעידה עליו הצביעו הוא הקשר רב השנים עם טליבאן.

מי שצובר עם פרוקי כוח בימים אלו הוא הטג'יקי סבאלי שאפייב המכונה "מאוויה", שזכה להוקרה רבה על גיוס 200 לוחמים ממרכז אסיה. הוא משמש בימים אלו כמפקד מחוז ננגרהאר ואף מהווה כאחד החברים של מועצת ה"שורה", מטה השליטה של חוראסן. "הוא מגייס כספים ולוחמים רבים דרך העברת מסרים בשפה הטג'יקית באינטרנט", נכתב בדו"ח.

גידול פרגי אופיום באפגניסטן, מקור הכנסה לארגוני טרור // צילום: איי.פי

כיום הארגון בעל תאים בכל רחבי אפגניסטן, אך עיקר הפעילות של מחוז חוראסן מתרכזת במזרח המדינה ככלל ובמחוזות קונאר וננגרהאר בפרט. זאת, בעקבות הפסדים קשים בצפון המדינה בשנה שעברה – אותם הפסדים שהובילו לפיטורי אול-חאק. בבד בד, ברשותם תא טרור חזק בקאבול, אותו התא שפיגע בחתונה השיעית אמש. 

לפי הערכת האו"ם משרתים בו בימים אלו 4,000-2,500 מחבלים, כולל אלו הזרים. להוציא את מחוז מערב אפריקה המפורסם בשמו "בוקו-חראם" זהו ה"וילאיאת" הגדול ביותר של דאעש - מחוץ לעיראק וסוריה, כמובן. מה שלמדו אנשי חוראסן ממפקדיהם במטה ארגון הטרור הוא כיצד לנצל את המשאבים המקומיים לגיוס כספים. הם מוכרים מינרלים שנחצבים באזוריהם, עץ וטלק. כמו כן, הם משיגים כספים בעזרת סחיטה וחטיפות אנשים לצורכי כופר. הבדל מהותי שנותר בין טליבאן לבין מחוז חוראסן הוא מכירת סמים. הסחר בסמים הוא מקור הכנסה מרכזי לטליבאן אבל מחבלי דאעש נמנעים מגיוס כספים באמצעותו ומעדיפים פשעים אחרים.

העולם אולי היה רוצה להיפתר במהרה מארגון המדינה האסלאמית, אולם כדי לגדוע אותו מהשורש יהיה צורך בשיתוף פעולה שנראה בלתי אפשרי בין מדינות רבות שלא ששות לסייע זו לזו. ובימים שהשיח על הסכם של ארה"ב עם טליבאן שיוביל לכך שהכוחות האמריקניים יעזבו את אפגניסטן – אין לדעת מה צופן העתיד למדינה המשוסעת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו