עשור לאחר שתוניסיה, המדינה הערבית שהדליקה את ניצוץ "האביב הערבי", השפיעה על מדינות ערביות גדולות דוגמת מצרים, תימן וסוריה, והפיחה תקווה בכל העולם הערבי לחירות, דמוקרטיה, שוויון הזדמנויות וחיסול השחיתויות - נראה שהיא עצמה אינה מצליחה להתייצב.
אחרי שלטון של מפלגה אסלאמית, שנבחרה באופן דמוקרטי על ידי רוב הציבור במדינה, ואחרי שלטון דיקטטורי של עשרות שנים, העם התוניסאי האמין שתנועת האחים המוסלמים תושיע אותו. מהר מאוד הוא הבין שרק הדמויות והשמות השתנו, ושהשחיתות והשליטה ביד רמה שהיו מנת חלקם של הדיקטטורים - לא השתנו.
התקוממותם מחדש של אזרחי המדינה, שהביאה לעלייתו של קייס סעיד, נתנה זריקת עידוד ותקווה גדולה לאזרחי המדינה. אך למרות זאת, תוניסיה נמצאת במצב הקשה ביותר שלה זה עשרות שנים.
סעיד הבטיח לקיים משאל עם, הבטיח סיוע ותמיכה לאזרחי המדינה והבטיח מלחמה בשחיתויות - אך דבר מאלה הוא לא קיים. במקום זאת, הוא התגלה כלא פחות סמכותני מקודמיו, וכאשר הוא הרגיש שמהפכה נגדו היא עניין של זמן, ועל רקע צעדי מחאה של הרוב המוסלמי בפרלמנט - הוא מיהר להפעיל את כל חוקי החירום במדינה כדי לסכל את צעדי האופוזיציה.
הוא פיטר את הממשלה, נעל את הפרלמנט, הסיר את חסינותם של חלק מחברי הבית, לקח את סמכויותיו של התובע הכללי במדינה והפעיל משטר צבאי נגד כל מתנגדיו - פעולות שהביאו לכעס ולניצני התקוממות במדינה, בזמן שהמדינה נמצאת במצב כלכלי קשה ביותר, ועוד לפני שהזכרנו את הקורונה.
במטרה לספוג את כעסם של אזרחי המדינה, שמאסו בשחיתויות של עשרות שנים, הכריז סעיד שצעדיו הם בגדר "תיקון מסלול המהפכה" שהתרחשה לפני יותר מעשור, ואף הגדיל בנאומו כשהאשים גורמים פוליטיים מהמדינה בכך שקיבלו סיוע כספי ממדינות זרות על מנת לחבל במאמצים לייצב את המדינה.
בכל מקרה, גם אם תוניסיה תתייצב מבחינה פוליטית, ספק אם המשטר ייפתח וינהיג רפורמות דמוקרטיות בזמן שהוא מערב את הצבא והמשטרה. ואף שתוניסיה היא מדינה קרובה מאוד למערב ולאירופה, ולאזרחיה יש פוטנציאל להפוך למדינה הערבית הדמוקרטית הראשונה - מצבה הכלכלי והפוליטי לא יאפשר לה לעשות זאת לפחות בעשור הקרוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו