בגיל 84, בעודו מלווה בנכדתו שמס, חזר ריפעת אל-אסד לדמשק. כ-36 שנה חלפו מאז שארגן את ניסיון ההפיכה המשמעותי ביותר נגד אחיו, חאפז' אל-אסד. בניגוד להפיכות המדממות שידעה סוריה לפני כן, הפעם העימות נסגר בתוך המשפחה. אסד ארז מזוודות ויצא לגלות ארוכה באירופה. כך מי שטבח באכזריות במורדי האחים המוסלמים בחמה ב-1982, ואחראי למותם של עשרות אלפי בני אדם, החל פרק חדש בחייו, מבלי שנדרש לתת על כך דין וחשבון.
רחוק ממוקדי הכוח של הדיקטטורה, אך לא מזרועו הארוכה של המשטר, ריפעת ידע שאירופה לא תגן עליו מפני ניסיונות חיסול. אף על פי שלפעמים ביקר את השלטון והתנגד בתחילה להשבעתו של בשאר אל-אסד, הוא כנראה לא עבר את הגבול. כך לדוגמה, כשהתראיין ל-BBC בעיצומה של מלחמת האזרחים ונשאל על השימוש בנשק כימי, ריפעת התפתל בתשובותיו והשיב שהפלת אחיינו בשאר לא תוביל לפתרון "הבעיה הסורית".
שיבתו של ריפעת לדמשק היא אקורד הסיום לפרשה שהסעירה את צרפת מאז 2013. במהלך שנות הגלות, רבים תהו לגבי עושרו המופלג וחיי הפאר של משפחתו, קל וחומר כשמדובר במי שניסה לארגן הפיכה נגד המשטר הקודם. הוא נהנה מחיים שלווים בלונדון ובפריז, ואף הקים ערוץ טלוויזיה. גם חייו האישיים לא ידעו רגע דל, כשנישואיו לארבע נשים ונישואיהם של חלק מ-16 ילדיו, נועדו להדק את קשריו בקרב העדה העלאווית ומשפחת מח'לוף. האחרונה הייתה אחת המשפחות העשירות והדומיננטיות במשטר הסורי, לפחות עד לקרע בין בשאר אסד לראמי מח'לוף, סכסוך שהחל בגין מיסוי של חברת טלפונים והסתיים בסדרת מעצרים.
אחרי שנים של חקירה בצרפת, ריפעת הורשע במעילה של כספי ציבור השייכים לממשלת סוריה ולמעשה למשלם המסים הסורי. ההון, כך דווח בכלי התקשורת, הוסתר על ידי רשת מתוחכמת של חברות קש ומקלטי מס ברחבי אירופה. בספטמבר, בית הדין לערעורים בפריז אישר את העונש שהוטל על ריפעת, ארבע שנות מאסר. בהמשך להרשעה, הוחרמו נכסים בשווי של כ-90 מיליון יורו (106 מיליון דולר).
המעילה בכספי הציבור הסתייעה בין היתר בהונאת מס והתנהלה במשך השנים שבהן שהה בגלות, וליתר דיוק בין 1984 ל-2016. ביוני, בית המשפט זיכה את אסד מההאשמות לתקופה שבין 1984 ל-1996. עם זאת, הוא הורשע בהלבנת כספים מאורגנת של כספי ציבור מתקציב הממשלה הסורית בין השנים 1996 ל-2016.
על פי הדיווחים, ההון הצרפתי של ריפעת כלל שני בתים בפריז, טירה, חוות סוסים ועוד 40 דירות. אם לא די בכך, אסד ובני משפחתו החזיקו בספרד נכסים בשווי דמיוני של כ-695 מיליון יורו, שכולם הוחרמו על ידי הרשויות ב-2017. כל זה לא הפריע לפרקליטיו לטעון שלכל ההון הזה יש מקור חוקי. כך או אחרת, ריפעת היה צפוי להישלח למעצר בית בשל בריאותו הרופפת וגילו המופלג, ובמקרה הכי גרוע היה שוהה אצל אחד מילדיו. אלא שעל פי מקורות סוריים, הוא "העדיף לסיים את חייו בסוריה".
על פניו, תמוה כיצד בגיל כה מתקדם הצליחה אישיות בעלת פרופיל גבוה לחמוק מהשלטונות הצרפתיים ולהימלט לסוריה. אם לחזור לענייני המשפחה, אחד מבניו של אסד, פראס, טוען כי מדובר בהסכם משולש בין הפטרונית לשעבר של סוריה – צרפת, הפטרונית הנוכחית – רוסיה והמשטר בדמשק. אמנם את הדברים יש לקחת בערבון מוגבל, שכן הבן ואביו מצויים בסכסוך מר, אך ייתכן שיש בהם גרעין של אמת.
כדי להבין את עומק היחסים העכורים בין האב לבן צריך לחזור לקיץ האחרון, כשעוד טפח מהשחיתות של המשטר הסורי נחשף ברשתות החברתיות. ביוני פרסם פארס בחשבון הפייסבוק שלו כי במסגרת הסיכום בין חאפז' לריפעת, ניתנו לאחרון מאה מיליון דולר במזומן, כמו גם תכשיטים ועתיקות שנארזו במזוודות, הכול כדי שיעזוב את סוריה ב-1984. זאת, בנוסף למאתיים מיליון דולר שהופקדו על ידי הבנק הסורי בבנק השווייצרי. לדברי פארס, אביו הסכים לצאת לגלות רק לאחר שבנו דוריד הגיע לשווייץ ואישר את קבלת הכספים. כנהוג במזרח התיכון, גם לכאן שורבב שמה של ישראל, כאשר פארס טוען שהסכסוך עם אביו פרץ לאחר שהתבקש על ידו לפגוש אישיות ישראלית בז'נבה. לטענתו, המריבה הסלימה לניסיונות חיסול שלו בשווייץ.
בכל מקרה, בעיתונות הערבית הודגש כי ריפעת לא יאייש תפקיד כלשהו במשטר, פוליטי או חברתי. עוד נאמר כי לעת עתה הוא לא ייפגש עם אחיינו. יחד עם זאת, גם במשפחת אסד יודעים שהרודן מהווה פרסונה נון גרטה במערב, ולא משנה בכמה בחירות מכורות הוא ינצח. לכן בשנים האחרונות נשמעת הערכה לפיה פינוי מקומו של הנשיא הסורי, יסייע למשטר העלאווים לפתוח פרק חדש ביחסים עם העולם. אין הכוונה לריפעת עצמו שבריאותו לקויה, אך מה שלכל הפחות נמצא ברקע, הוא האפשרות שדמות אחרת במשפחה המורחבת, יקבל את מושכות השלטון.
נדמה שדווקא השאיפה (או שמא הפנטזיה) להשפיע על עתידה של סוריה, עמדה בבסיס החלטתו של ריפעת לשוב. הדוד הזקן מחזיק בקשרים במוסקבה, ולכן עשוי להשתמש בניסיונו הפוליטי כדי לקדם את צאצאיו. לכל הפחות, הוא יכול לנסות לשלבם במשטר מחדש, בטח כאשר הונו הוחרם על ידי צרפת וספרד. אחרי הכול, הם מעולם לא ניסו לארגן הפיכה. אחיינו בשאר נהנה בשנות המלחמה מהיעדר מתחרים במעגל הפנים עלאווי, ואף נטרל את בן דודו ראמי מח'לוף. כעת, עושה רושם שהמצב השתנה.
אלא שבינתיים, תהליך חזרתה של סוריה למזרח התיכון כבר יצא לדרך. אפילו ב"חוק קיסר" מופיעים סדקים כשארה"ב מאפשרת להעביר גז, דלק וחשמל ללבנון דרך המרחב הסורי. נכון, למשטר אסד אין אחיזה בצפון ובמזרח המדינה השסועה, היכן שאזורים שלמים נתונים לשליטת הכורדים, דאעש, אל-קאעידה ומורדים אסלאמיסטים אחרים. רק לאחרונה, דאעש פיצץ צינור גז שהביא להפסקת חשמל נרחבת. ועדיין, משטר אסד שולט ברוב השטח הודות למוסקבה, לחיזבאללה ולמשמרות המהפכה.
שלושת הכוחות האלה מינפו את מלחמת האזרחים למימוש האינטרסים שלהם. איראן השתמשה במרחב הסורי להזרמת אמצעי לחימה לחיזבאללה ולניסיון לבסס מעוז נוסף נגד ישראל. חיזבאללה אמנם התגייס כדי לבלום פלישה אפשרית של דאעש, אך החל לגייס לשורותיו פעילים בזירת הלחימה. על רקע משבר האנרגיה בלבנון, חיזבאללה גם ניצל את קשריו עם סוריה כדי להעביר דרכה דלק מאיראן, מהלך שתכליתו יחסי ציבור. ואילו רוסיה ביקשה לשמור על האינטרסים הכלכליים שלה בסוריה הנעים בין תעשיית הנשק לתחומי הגז ועד לנוכחות שלה בים התיכון.
באופן דומה, מיקומה האסטרטגי של סוריה מאלץ גם את מנהיגי מדינות ערב לרקום מחדש את הקשרים שנותקו. קל וחומר עם נסיגתה המתמשכת של ארצות הברית מהמזרח התיכון. איחוד האמירויות למשל, הגיעה להסכמה על חיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי עם דמשק ואילו ירדן חידשה את תנועת כלי הרכב בגבול שלה עם סוריה. כמו כן, עמאן וקהיר, מתכננות להעביר גז וחשמל ללבנון דרך סוריה.
עניין אחר שנוגע למארג האינטרסים בין דמשק ועמאן הוא הפליטים הסורים בירדן. מאז 2011 נקלטו בממלכה ההאשמית מאות אלפי פליטים סורים, שרובם חיים בערים וחלקם במחנות. למעלה מ-650 אלף פליטים נרשמו בניצבות האו"ם לפליטים במדינה. מאז 2016, ניתנו למעלה ממאה אלף מהם אישורי עבודה לפליטים הסורים, אך רובם עדיין נשענים על סיוע הומניטארי. במסגרת הניסיון לשדר עסקים כרגיל ולהחזיר כסף מבחוץ, אסד קרא בכמה הזדמנויות לפליטים הסורים לשוב לארצם תוך הבטחה שלא יעונה להם כל רע.
המו"מ בין סעודיה לאיראן נמשך
הפשרת היחסים בין אסד למדינות ערב באה במקביל להתקרבות בין סעודיה לאיראן. סוכנות הידיעות "בלומברג" דיווחה השבוע כי איראן ביקשה מסעודיה לפתוח מחדש את הקונסוליה שלה ולחדש את הקשרים הדיפלומטיים כצעד מקדים לסיום המלחמה בתימן.
תזכורת: מאז 2015 הקואליציה הסעודית נלחמת במילציה החות'ית הנתמכת על ידי איראן וכרגע המדינה נחלקת בעיקר בין הדרום הנשלט על ידי כוחות סונים ופרו-סעודיים לצפון הנשלט על ידי החות'ים. אלה תוקפים את סעודיה באמצעות מל"טים באתרים אסטרטגיים כמו מתקני נפט ושדות תעופה. על פי שני גורמים המעורים במו"מ, המלחמה נמצאת בלב השיחות השקטות שמתקיימות בעיראק בין בכירים משני הצדדים.
לפי הדיווח, סבב השיחות הרביעי נערך ב-21 בספטמבר ופגישה נוספת צפויה כבר בקרוב. הגורמים המעורים בשיחות אמרו ל"בלומברג" כי איראן מתעקשת על נורמליזציה של היחסים לפני פתרון בתימן. בהקשר זה, טהרן מבקשת לפתוח מחדש את הקונסוליה הסעודית בעיר משהד באיראן ואת הקונסוליה האיראנית בג'דה כמחווה של רצון טוב. הגורמים אף ציינו כי חלה התקדמות כללית בשיחות, אך הן נוטות להיתקע כשהצדדים מתחילים לדון בפרטים.
נראה שבריאד מבינים כי נסיגתה של ארה"ב היא עובדה מוגמרת, ולכן יש להגיע להבנות ישירות מול איראן. כך גם מדינות כמו ירדן שלה גבולות ארוכים עם סוריה ועיראק, אזורי השפעה איראניים מובהקים. עבור ישראל, מדובר במציאות בעייתית. אחרי השנים של ממשל טראמפ שיישם מדיניות אוהדת כלפי ישראל והפעיל מכבש לחצים מול איראן, המטוטלת הדיפלומטית נעה לטובתה של טהרן ומתרחקת מירושלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו