השפעות "הלחץ המקסימלי": גל מחאה באיראן הוא לא עניין של האם - אלא של מתי

בשבוע שעבר הכריזה ממשלת איראן על הפסקת פעילות למשך יממה, שאחר כך התארכה, ב-29 מתוך 31 מחוזותיה. המחזה הזה חזר ביום רביעי השבוע ב-20 מחוזות. כלומר, איראן שותקה. מערכת החינוך, כל משרדי הממשלה, מערכת המשפט, השירותים העירוניים, כמעט הכל. זה קרה בגלל מחסור חמור בדלק לתחנות הכוח והפסקות חשמל ארוכות בכל המדינה, בעיצומו של חורף, שבצפונה של איראן הוא חורף קשה. ואתמול דווח על נערה שנמצאה מתה מקור ברחוב בעיר בצפון.

אשר על כן, השאלה אינה אם יפרוץ גל מחאה באיראן ברקע המצב הכלכלי - אלא רק מתי ומה יהיה היקפו. כך מעריך ד"ר רז צימט מומחה לאיראן במכון למחקרי בטחון לאומי, לקראת החרפת ואכיפת העיצומים על איראן במסגרת "מדיניות הלחץ המקסימלי", עליה הכריז נשיא ארצות הברית טראמפ. כך גם מאמין ברווה נ', אזרח איראני שעמו שוחחנו בעת הכנת הכתבה, "רק עניין של זמן, אין מה להפסיד יותר".

בכהונה הזו, נראה שטראמפ זריז למדי ליישם את הכרזותיו, ולאחר ההצהרה על מדיניות אכיפת העיצומים והחרפתם, חתם על צו נשיאותי נרחב בעניין. ביום שלישי השבוע כבר פרסם משרד האוצר בוושינגטון את הרשימה המורחבת של העיצומים, הכוללת חברות ימיות שבבעלותן מכליות והן מסייעות לאיראן בעקיפת העיצומים, חברות סחר נפט ומוצריו המסייעות בהעברת הנפט דרך מדינות שלישיות כמו מלזיה לסין, חברות פיננסים הקשורות לחברות ימיות ועוד.

היעד של טראמפ הוא להוריד לאפס את ייצוא הנפט האיראני, אבל גם אם יגיע רק למחצית הייצוא - ספק רב אם הכלכלה האיראנית תשרוד. איראן ייצאה ב-2024 כמיליון וחצי חביות ביום, הכנסה של בין 40 ל-50 מיליארד דולר בשנה. זה קרה הודות למדיניות מקלה באכיפת העיצומים נגדה, ובשכלול דרכי העקיפה בסיועה הנדיב של סין - הצרכנית העיקרית.

משבר אזרחי הולך ומעמיק

המדיניות החדשה אמורה להיות הפעם יעילה יותר מבעבר, גם בשל שינוי המדיניות באירופה כלפי איראן. האירופיות הפנו עורף לטהראן בשל הסיוע שהיא נותנת לפוטין במלחמה באוקראינה, והמשמעות היא שיתוף פעולה עם הלחץ המקסימלי. חברות אירופיות שעוד הפעילו סניפים באיראן כמו רשת המרכולים קארפור מצרפת, ניתקו גם הן את הקשר.

משבר האנרגיה הוא הקשה ביותר, בקרב האזרחים מדובר בסבל ותנאי מחיה קשים כשהטמפרטורות בצפון מגיעות ל-20 מעלות מתחת לאפס. אבל הצד החמור יותר הוא המשבר המתגלגל במגזר העסקי והתעשייתי, שבגינו עסקים ומפעלים קרסו בשל אי אספקת חשמל, והמספרים עולים אקספוננציאלית.

לפי נתונים רשמיים של משרד הרווחה האיראני, 57% מתושבי איראן דיווחו כי סבלו ממחסור במוצרי מזון בסיסיים עד כדי רעב. יותר משליש מהאוכלוסיה חיה מתחת לקו העוני (וזה קו עוני איראני, לא ישראלי), הריאל האיראני הוא רשמית המטבע הכי חלש בעולם, כעת הוא נסחר סביב 900 אלף ריאל לדולר והציבור נוהר לזהב. המשמעות היא שערכם של חסכונות התושבים והפנסיות שלהם נשחק עד כדי מחיקה.

שיעור האבטלה מטורף - מחצית מהגברים בגילאי 24-40 מובטלים ונואשו מלמצוא עבודה. בכל שנה, 50 אלף בוגרי אוניברסיטאות וסטודנטים בתארים מתקדמים עוזבים את המדינה, בעיקר למערב, וכך נוצר מחסור חמור במיוחד בתחום הרפואה. יותר מ-30% מעובדי השירות הציבורי, ממשלה, חברות ממשלתיות וכו', לא קיבלו שכר כבר ארבעה חודשים. מחצית מהיתר קיבלו רק שכר חלקי. אלו שקיבלו שכר מלא הם אנשי משמרות המהפיכה, מנגנוני הביטחון, מיליציות הבאסיג' ובכירי המשטר.

במגזר הפרטי המצב גרוע עוד יותר: שחיקת שכר של עד 50% במהלך המחצית השניה של 2024, והפסדים שגרמו לסגירת מפעלים וחרבות במספרים גדולים. מחצית ממפעלי המלט נסגרו בשל מחסור בגז – המספק אנרגיה למפעלים.

למרות כל אלה, צימט סבור שחמינאי לא ישנה את מדיניות הסרבנות שלו - כל עוד לא יחוש שיש איום ממשי על המשטר. בנאומו בשישי האחרון אמר חמינאי כי גם אם יחל מו"מ עם ארה"ב, הוא לא יביא לשינוי מהותי במצב הכלכלי. לפי צימט, לא בשלו כל התנאים לאיום ממשי כזה, זרועות הביטחון נאמנות למשטר וידכאו בכוח הפגנות, ולא נותרה לפיו עדיין קואליציה של המגזרים והמעמדות נגד המשטר. מנגד, הוא מסייג ואומר, גם את מהפכת האביב הערבי אף אחד לא צפה.

"רבים הריעו בסתר לתקיפות הישראליות"

בשיחה עם "ישראל היום" אומר ברווה נ', אזרח איראני-כורדי המתגורר בטהראן, כי האווירה בבירה האיראנית קשה. הקשיים הכלכליים הגיעו לכמעט כל בית, ובהיעדר חשמל מחממים את הבתים בתנורי עצים מאולתרים. הוא מספר על עליה חדה בגניבות מזון ולבוש, ועל תעוזה גוברת והולכת, של נשים וצעירים בעיקר, לסממני התמרדות כמו הליכה ללא כיסוי שיער, ויכוחים קולניים פומביים עם אנשי דת ונציגי שלטון ועוד.

האם צפוי עוד גל מחאה והאם הוא יהיה איום ממשי?

"זה רק עניין של זמן ותיזמון, אני מניח שיהיה טריגר לכך, כמו בסיפור מהסא אמיני (הצעירה שנרצחה לפני שנתיים וחצי על ידי כוחות המשטר בשל אי עטיית כיסוי ראש). לאנשים אין יותר מה להפסיד". הוא מדבר גם על הסיוע המוראלי בשל מתקפות ישראל על מתקני הטילים באיראן ובשל הצהרות טראמפ. "רבים באיראן הריעו בסתר לאחר הצלחות המתקפות של חיל האוויר הישראלי, ולאחר חיסול נסראללה ובכירי חיזבאללה. בחירת טראמפ מעלה ציפיות שאמריקה תתמוך בדרך זו או אחרת במחאה עממית. אבל ברור לנו גם שהבאסיג' ואנשי המשטר ינהגו באלימות קשה במיוחד כדי לשמור על שלטונם".

ההערכות המודיעיניות בישראל מצביעות גם הן על פוטנציאל לערעור המשטר בשל המצב הכלכלי והעיצומים, בין השאר כי מפלס הפחד ירד בשל המכות שספגו המשטר ושלוחיו. יש בישראל מי שחושב כי הנשיא פזכשיאן והיועץ זריף יצליחו לשכנע את חמינאי להיכנס למו"מ שיפחית ולו חלק מהעיצומים, בתמורה לויתור על תכנית הגרעין.