חוקר סעודי בכיר: "התנאי להסכם נורמליזציה - הפסקת אש קבועה בעזה"

סוגיית הנורמליזציה עברה פוליטיזציה, הסעודים מבינים יותר את הדינמיקה הישראלית, והאלמנט הביטחוני הפך אקטואלי מתמיד. בראיון ל"ישראל היום" החוקר הסעודי הבכיר ד"ר עזיז אל־גשיאן מדבר על היחסים החמקמקים בין ריאד לירושלים ועל האפקט של מתקפת הטרור ב־7 באוקטובר.

ד"ר אל־גשיאן: "היחסים בין סעודיה לישראל והפוטנציאל של תהליך הנורמליזציה מבוססים על שני דברים - הסוגיה הפלשתינית ומה אפשר להציע בצורה של חוזה אמריקני־סעודי בסנאט"

ד"ר אל־גשיאן נולד בסעודיה למשפחה מוכרת בממלכה, שמעורה באליטה השלטונית. בעודו ילד עבר עם משפחתו הגרעינית לוושינגטון, שכן אביו עבד בשגרירות הסעודית בארה"ב. זה מה שעורר אצלו את הסקרנות לגבי מדיניות החוץ הסעודית. בנעוריו חזר לארצו. אחר כך החל ב"מסע אקדמי", כלשונו. הוא למד בבריטניה, השלים לימודי דוקטורט באוניברסיטת אסקס באנגליה ולימד שם יחסים בינלאומיים ומזרח תיכון. אחת השאלות שהעסיקו אותו היתה מדוע לישראל ולסעודיה אין יחסים רשמיים, למרות העובדה שהן חולקות אינטרסים משותפים.

"היחסים בין ישראל לסעודיה הם לא תהליך ליניארי. להפך, התהליך הזה לפעמים לוקח כמה צעדים אחורה. הרעיון של 'האויב של אויבי הוא חברי' הוא לא בהכרח נכון. אני חושב שהמון אנשים רואים את היחסים בין המדינות לפי הרעיון הזה, ולצערי אנחנו רואים את זה גם עכשיו. אפילו השגריר של ישראל לארה"ב, שדיבר ב'ג'רוזלם פוסט', עדיין מחזיק ברעיון הזה. אלא שהתהליך מורכב. אמנם יש אינטרסים משותפים, אבל הם לא בהכרח יובילו ליחסים רשמיים".

אינטרס משולש

בימים האחרונים אנחנו שומעים על רצון של ממשל טראמפ דווקא לחדש את המגעים בין ישראל לסעודיה בעניין נורמליזציה.

"ברור שזה עומד בראש סדר העדיפויות שלהם (האמריקנים), אבל היחסים בין סעודיה לישראל והפוטנציאל של תהליך הנורמליזציה מבוססים על שני דברים - הסוגיה הפלשתינית, ומה אפשר להציע בצורה של חוזה אמריקני־סעודי בסנאט. אז יש שתי שכבות של מדיניות - מה שיוצר מורכבות. זה תמיד תלוי בדברים אחרים.

"זו לא הפעם הראשונה שיש דיבור על נורמליזציה ואז יש נסיגה לאחור. אני מאמין שיש מאמץ, אבל לראייתי הפסקת אש קבועה היא התנאי הראשון לנורמליזציה, ויש תנאים אחרים. נוסף על כך, הסעודים ביקשו שוב ושוב צעדים אמינים ובלתי הפיכים למדינה פלשתינית. צריך להביא בחשבון שהיו דיונים על הצעדים האלה ודובר עליהם, אבל תמיד בין הישראלים לפלשתינים. הפלשתינים גם צריכים לנהל משא ומתן ולומר מה הצעדים האלה. זאת התוצאה של שיתוף הפעולה בין הסעודים לפלשתינים עכשיו. זה מה שאנחנו רואים.

"כשזה מגיע למרכיב הפלשתיני בנורמליזציה, צריכה להיות מסגרת של פתרון שתי המדינות. קשה לראות מרכיב כזה במסגרת של נורמליזציה שאין בו צעדים חזקים, אמינים ומוחשיים. למה? כי הסעודים צריכים לתת לעצמם לגיטימציה. וזאת שאלה, כי לא רק האוכלוסייה הערבית רואה מה קורה בעזה (במלחמה), אלא גם האוכלוסייה הסעודית".

"יתר על כן, הסעודים מבינים שהדינמיקה הפלשתינית והדינמיקה הישראלית התפתחו והשתנו. הסעודים פיתחו את ההבנה שלהם לגבי איך נתניהו מנהל את הקונפליקט תוך שמירת הגורמים המתונים למטה וקידום של חמאס, אז לא קל למתג דברים מזויפים לצורך נורמליזציה. לכן הסעודים יהיו חייבים לקבל את זה. מעניין מאוד איך אנשים לא מוכנים לקבל 'לא' כתשובה. הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה עברה פוליטיזציה בישראל ובוושינגטון. משום כך אנחנו נשמע על זה המון".

בהמשך מציין החוקר הסעודי גורמים אחרים לחשיבותו של הנושא הפלשתיני בעיני הסעודים. "הסיבה היא עניין ביטחוני מבחינתם. זו לא רק סוגיה של לגיטימציה, הרבה אנשים מפספסים את זה. אני זוכר את התקיפות של סעודיה על ידי טרוריסטים. היה גל טרור של אל־קאעידה. לא הרבה אנשים מחוץ לסעודיה זוכרים זאת או אפילו יודעים על כך, אבל הם השתמשו בסוגיה הפלשתינית.

"וכשאל־קאעידה תקפו את ארה"ב, הם תפסו את האמריקנים בתור כובשים ובתור מי שמקדמים את שיתוף הפעולה עם ישראל. אז זאת הסיבה שצריך להיות מסלול בטוח למדינה פלשתינית".

הנושא הפלשתיני נוכח

אל־גשיאן מוסיף: "מבחינת הסעודים, גם לפני מה שקרה ב־7 באוקטובר הסעודים אמרו שהם צריכים שהסוגיה הפלשתינית תיפתר כדי שהאזור יוכל להתקדם, כי הם צריכים יציבות אזורית בגלל יתרונותיה הכלכליים, אבל אני חושב שמה שקרה ב־7 באוקטובר וההשלכות של זה הפכו שיקול תיאורטי לשיקול אקטואלי של הסעודים. כלומר, היעדר הפתרון בסוגיה הפלשתינית הפך לנושא ביטחוני .

"אני באמת מאמין שיש אנשים בישראל שרוצים שיהיה שלום. אני יודע זאת. אין על כך ויכוח, ואני חושב שזה הזמן לדבר יחד ולהיות יותר פעילים", מסכם החוקר. עם זאת, הוא מציין כי למרות ההתלהבות בשנים האחרונות מהיחסים בין ישראל למדינות המפרץ, ומהמחשבה שהתקדמו מהנושא הפלשתיני, תמונת המציאות שונה.