השאיפה של ארדואן: אימפריה

לכתבה הראשונה בסדרה

תושביה הכורדים של העיר קובאני שבצפון־מזרח סוריה שרדו כמה תקופות קשות מאוד: הם סבלו דיכוי קשה תחת שלטונה של משפחת אסד והצליחו להדוף בגבורה מצור של ארגון הטרור דאעש, שנמשך חודשים ארוכים וגרם להרס ולהרג בלתי נתפסים בעיירת הגבול השלווה.

אך כעת, הם מביטים צפונה בחשש. מעבר לגבול, שעובר מטרים ממרכזה של העיר, נמצא איום שאפילו הלוחמים והלוחמות של המיליציה הכורדית חוששים כי לא יוכלו לעמוד בפניו - מכונת המלחמה הטורקית של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן.

"עברנו וחווינו כל כך הרבה סבל", סיפרה שרה הסו, תושבת העיר קובאני לכתב של תחנת רדיו אמריקנית בראיון במרכזה של העיר, מאחוריה פסל המנציח את הלוחמות שהתייצבו מול מחבלי דאעש. "גורשנו מבתינו על ידי דאעש, עברנו גלות ארוכה, עכשיו אנחנו חוששים שניאלץ לצאת שוב לגלות", אומרת האישה הכורדית, תוך שהיא מביטה בחשש לעבר הגבול. לתושביה הכורדים של קובאני, כמו ליתר אזרחי האוטונומיה הכורדית בצפון־מזרח סוריה, יש סיבה טובה לחשוש מפלישה טורקית. ארדואן כבר הספיק לאיים בשבוע שעבר כי בכוונתו "לחסל" את החזית  הסורית הדמוקרטית, ארגון הגג של המיליציות שמגינות על האוטונומיה הכורדית. בצפון־מזרח סוריה, או ברוג'בה כפי שהיא מכונה על ידי הכורדים, יודעים היטב כי אף על פי שהצליחו להדוף, לפחות אופן חלקי, את ארגוני המורדים הפרו־טורקים, התמודדות ישירה מול צבא טורקיה היא סיפור אחר לגמרי.

התעצמות חסרת תקדים

אבל לא רק הכורדים ברוג'בה מביטים בחשש לכיוונה של טורקיה. מדיניות החוץ של ארדואן יצרה חזיתות רבות, שבהן האיומים המילוליים עלולים להפוך לעימות צבאי, במטרה לבסס את הדומיננטיות של אנקרה באזור, ואפילו מחוצה לו. טורקיה פעילה באופן צבאי בשטחו של החבל האוטונומי הכורדי בעיראק, כשהיא מפציצה מהאוויר בסיסים של ארגון הפ.ק.ק הכורדי ומחזיקה בכמה בסיסים צבאיים עמוק בתוך שטחה של עיראק.

הפעילות הצבאית הטורקית עמוק בתוך שטחן של שכנותיה הערביות נשענת על עוצמה צבאית הולכת וגוברת. צבא טורקיה, בניגוד לצבאות אחרים במערב אירופה ובברית נאט"ו שבה חברה אנקרה, לא חווה את הצמצום הדרמטי בכוח אדם וציוד שעברו צבאות אלו אחרי קריסת בריה"מ בתחילת שנות ה־90.

צבא טורקיה מחזיק ב־700 טנקי מערכה מודרניים, יותר ממה שעומד לרשות הצבאות של גרמניה וצרפת יחד. נוסף על כך, טורקיה מחזיקה בעוד כ־1,500 טנקים ישנים יותר שעברו שדרוג מלא או חלקי בשני העשורים האחרונים. חשוב מכך, טורקיה נערכת לקליטה של טנקי מערכה כבדים מתוצרתה שלה לאחר שייצור המוני של הטנק מדגם "אלטאי" החל במדינה בשנה שעברה.

מאז ניסיון ההפיכה הצבאית בטורקיה בשנת 2016, ארדואן ומפלגת הצדק והפיתוח העמיקו את שליטתם בצבא, נפטרו מקצינים המזוהים עם האידיאולוגיה הכמאליסטית החילונית והחליפו אותם בתומכיהם. בד בבד שקד ארדואן על הגדלה ועל שיפור של צבא היבשה, ולהפוך אותו למשענת עבור שאיפותיו של הנשיא להפוך את מדינתו למעצמה אזורית.

גם בקפריסין וביוון

אזור הגבול עם סוריה ועיראק רחוק מלהיות זירת ההשפעה היחידה או אפילו העיקרית שבה ארדואן שוקד על ביסוס כוחה של טורקיה: זה קורה גם בקפריסין, אי המחולק בין מדינה עצמאית דוברת יוונית וחברה באיחוד האירופי, לרפובליקת בובות הנשלטת על ידי אנקרה. גם יוון, מדינה חזקה החברה גם היא בברית נאט"ו, סופגת איומים הולכים וגוברים מצידה של אנקרה. תרגיל "מאווי ווטאן", או מולדת כחולה בשפה הטורקית, שצפוי להתקיים החודש בים האגאי בהשתתפות עשרות כלי שיט, הוא איתות ברור לאתונה ולניקוסיה על שאיפותיו של ארדואן להפוך את מזרח אגן הים התיכון ל"ים טורקי".

לצורך ההשתלטות הזו על מזרח אגן הים התיכון, ושדות הגז הנרחבים שלו, טורקיה בונה כוח ימי חסר תקדים מאז ימי האימפריה העות'מאנית. הצי הטורקי השיק בשנה שעברה את נושאת המסוקים והמל"טים "אנאדולו", ספינת תקיפה אמפיבית מתוצרת ספרד שהוסבה לשמש "זרוע ארוכה" של זרוע הכטב"מים העוצמתית של טורקיה. לפני פחות משבוע הכריזה אנקרה על הזמנתם של שלושה כלי שיט חדשים: צוללת מתקדמת מתוצרת מקומית, משחתת נושאת טילי נ"מ, אחד הלקחים ממלחמתה של רוסיה באוקראינה, והחשוב מכולם - נושאת המטוסים הראשונה של הצי הטורקי, כלי שיט עצום שזכה לשם "מוגאם".

כוח ימי כמו זה שהולך ונבנה על ידי טורקיה יאפשר לאנקרה בעתיד הלא רחוק לבצע פעולות תמיכה אווירית באזורים הרחוקים מאוד מחופיה של טורקיה, ויחזק את הנוכחות הטורקית הגוברת במקומות כמו קרן אפריקה, קטאר ולוב.

מאחורי ההתעצמות הזו - באוויר, בים וביבשה - נמצאת התעשייה הביטחונית הטורקית. החלטתו של ארדואן לבנות את שאיפותיו הצבאיות על ייצור ביטחוני מקומי טורקי נשענת על יכולת מוגברת ועל שיפור מתמיד באיכות תעשיית ההגנה הטורקית, הכוללת מגוון גדול של חברות בבעלות פרטית וממשלתית.

בשלושת העשורים האחרונים המגזר התעשייתי בטורקיה צמח באופן פנומנלי והביא לזרם של מומחים, מהנדסים וידע תעשייתי שעומדים לשירות התעשייה הביטחונית. חברת "באיקר" הפרטית הפכה לשם דבר עולמי בייצור מל"טים, עם פרויקט הדגל השאפתני שלה - המל"ט "באירקטאר קיזיללמה", מל"ט רב־תכליתי שמהווה מטוס קרב ללא טייס ראשון מסוגו. גם התעשייה האווירית הטורקית, חברה בבעלות ממשלתית, הטיסה השנה לראשונה אבטיפוס של מטוס קרב מאויש וחמקני בשם "קאאן", מטוס עליונות אווירית שנועד להחליף את צי ה־F-16 האמריקניים שמפעילה טורקיה.

מהפך בייצור נשק

המהפך שביצעה טורקיה בתחום ההתעצמות הביטחונית הוא לא פחות מפלא מודרני. "טורקיה עברה בשני העשורים האחרונים תהליך של התעצמות משמעותית ובניין הכוח צבאי עם ביסוסה של תעשייה ביטחונית עצמאית. בראשית שנות האלפיים טורקיה היתה אחת מיבואניות הנשק הגדולות בעולם, מדינה שלא מסוגלת לייצר בעצמה כמעט שום דבר. בסוף שנות ה־90 הממשלה הטורקית קיבלה החלטה אסטרטגית לבסס תעשיות ביטחוניות שיספקו את צורכי הצבא ויפחיתו את התלות החיצונית במעצמות זרות", מסביר ד"ר אסא אופיר, מומחה לטורקיה מהמחלקה ללימודי מזרח תיכון ומדעי המדינה באוניברסיטת אריאל. "העיקרון המנחה היה שטורקיה רוצה להגדיל את הייצור העצמי שלה, התעשייה הביטחונית תיתמך על ידי תמריצים של השקעות ויצוא, וכאן גם שותפים חיצוניים יתקבלו בברכה", מסביר אופיר, החוזה עתיד גדול לתעשיית הנשק הטורקית.

"טורקיה הפכה בתוך שני עשורים ממדינה שכמעט לא היתה לה תעשייה ביטחונית, ליצואנית נשק בולטת שמייצרת בעצמה פלטפורמות ימיות ויבשתיות ומוכרת אותן לשווקים בכל אזורי העולם. יש היום כבר ארבע חברות טורקיות המדורגות ב־100 חברות התעשייה הביטחונית הגדולות בעולם. הם עשו בזמן קצר יחסית התקדמות אדירה. יש בטורקיה יותר מאלפיים חברות ביטחוניות, המריצות פרויקטים בסדרי גודל של עשרות מיליארדי דולרים. היצוא הביטחוני לשנת 2024 צפוי לחצות את 7 מיליארד הדולרים. טורקיה היום היא יצואנית הנשק המוסלמית המובילה בעולם ללא עוררין. היא עדיין לא נמצאת בליגת העל של יצואניות הנשק הגדולות בעולם, כמו ארה"ב, סין, רוסיה, צרפת ובריטניה, אולם אפשר להגיד שהיא כבר הגיעה לדרג השני, לצד מדינות כמו הולנד, שבדיה, פולין ואוסטרליה. אני צופה שבתוך שנים בודדות היא תיכנס לרשימת עשר יצואניות הנשק הגדולות בעולם".

הרחבת המעורבות בסוריה

בעוד לאנקרה של ארדואן יש מטרות רבות, בים התיכון, בים האגאי ובמרחב הכורדי בגבולותיה של טורקיה, ד"ר אופיר צופה גם הרחבה מיידית של המעורבות הטורקית בסוריה.

"כעת, עם האופוריה של נפילת משטר אסד וההצלחה של ארדואן, שהימר על המורדים וחימש, מימן ואימן אותם - התיאבון והמוכנות שלו להסתכן רק צפויים לגדול. אנקרה תספק יועצים ומומחים שילוו את תהליך הרה־ארגון של חילות הים, האוויר והיבשה של סוריה. יהיו יועצי צבא טורקים במקום יועצים איראנים. הטורקים מתכננים לפרוס כוחות צבא בנקודות שונות ברחבי המדינה. הם מתכוונים להרים את סוריה מחדש על הרגליים, וכמובן יש לזה תג מחיר", אומר ד"ר אופיר.