הבטיח פעולה צבאית נגד ישראל: כשמדובר בטרור - כדאי להאמין לארדואן

מי שהשלים במשך שנים עם החסות שטורקיה של ארדואן העניקה לחמאס, מי שזלזל באכסניה שהנשיא הטורקי סיפק למפקדות ולמשרדים של ארגון הטרור באיסטנבול, או באפוטרופסות שפרש על סינוואר ודף, מי ששתק שנים מול הטרור שרבי־המרצחים של חמאס הכווינו מהמדינה הארדואנית - מקבל עתה חסות טורקית על קואליציית ארגונים גי'האדיסטית בסוריה החדשה, שהעבר הטרוריסטי שלה מוכתם בדם לפחות כמו העבר של חמאס בטבח 7 באוקטובר, אם לא מעבר לכך.

צוות המזרח התיכון החדש של דונלד טראמפ, וכמובן גם ישראל, צריכים להתחיל לראות בארדואן בדיוק את מה שהוא בוחר להראות להם ולפרש את מהלכיו הנוכחיים והעתידיים בדיוק כפי שהוא עצמו מגדיר אותם. ארדואן רואה עצמו כמנהיג האחים המוסלמים בעולם, ואת חמאס כתנועת שחרור ולא כארגון טרור. הוא מדבר על ח'ליפות אסלאמית אזורית ועל תחיית האימפריה העות'מאנית. הוא קורא למהגרים הטורקים שחיים ברחבי אירופה להביא עוד ועוד ילדים לעולם, כי "הם העתיד של אירופה".

עמותות טורקיות מבית המדרש הארדואני פועלות בירושלים, בחיפה, ביפו, בלוד וברמלה. זו אותה ה"דעווא" וזה אותו "הג'יהאד השקט", שמזרים כסף ומממן "פעילות צדקה, תרבות וקהילה" במקומות רבים בעולם. זו דרכו לרכוש עוד ועוד השפעה.

אולם ארדואן עצמו, לבד ממטר הנאצות שהמטיר על ישראל ומנהיגיה - החל מ"פושעים" ומ"ארגון טרור ציוני" וכלה ב"נאצים" וב"היטלר" - כבר מזמן אינו מסתפק בג'יהאד שקט.

צריך פשוט להקשיב למילים שלו ולהאמין שהוא מתכוון למה שהוא אומר - בדיוק כפי שהיינו צריכים לעשות מול חמאס, אך נכשלנו. ביולי האחרון, למשל, ארדואן איים צבאית על ישראל כשהבהיר: "כפי שנכנסנו לקרבאך וללוב - כך נוכל לעשות דבר דומה לישראל". חמישה חודשים אחרי כן טורקיה מימשה, לפחות חלקית, את האיום הזה, באמצעות הצבא הסורי הג'יהאדיסטי החדש, והיא קרובה עתה לגבול הצפוני שלנו כפי שלא היתה מעולם.

צריך לעיין בהיסטוריה העקובה מדם של אל־ג'ולאני וחבריו בעיראק של ראשית שנות האלפיים, לעבור על שמות מאות מחבלי המדינה האסלאמית בשורות ה־SNA, "הצבא הסורי הלאומי" (או כאלה בעלי זיקה אליו), כדי להבין איזה תיק האפוטרופוס החדש שלהם, ארדואן, הופך להיות עבור ישראל. 

אחרי 7 באוקטובר המגלומן הטורקי בחר בצד של הרעים ובציר הרשע, ואין עוד הבדל עקרוני בינו לבין קטאר ואיראן. האם טורקיה תהיה עתה "איראן החדשה"? מוקדם להעריך, אבל מה שהיא עתה בהחלט מספיק כדי שממשל טראמפ, ובוודאי ישראל, יבצעו הערכה מחדש הן באשר לסכנות המיידיות והן באשר לסכנות רחוקות הטווח שנשקפות מהמדינה שעדיין (לא להאמין) חברה בנאט"ו.

אסור שנטעה שוב בארדואן. רק לפני שנתיים הוא עדיין חיזר אחרי הרצוג ונתניהו כדי למצוא בעזרתם נתיבים לליבה ובעיקר לכיסה של ארה"ב, אך הטבח והמלחמה, וכעת גם האירועים הדרמטיים בסוריה, קרעו מעליו את כל המסכות. כך, שלשום נאם ארדואן בעיר מרדין שסמוכה לסוריה והשיב לקהל שומעיו, ששאג "אדוני הנשיא, קח אותנו לירושלים" - במילים "סבלנות מביאה לניצחון".